זמנים של מסירות נפש והקרבה עצמית למען עם ישראל - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
בס"ד
לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
ימי חודש אדר ימים קדושים ומיוחדים והכוחות אשר היו עם אבותנו בזמנים אלו שזורים ומהולים בזמן הזה ובשביל לעורר את הזמן עם כוחות אלו צריכים לילך בדרכי הצדיקים והחסידים אשר מסרו את נפשם בימים ההם וללמוד מהנהגותהם ודרכם ועל ידי הליכה בדרכם מתעורר הכח והישועות שעמדו עימם בימים ההם בזמן הזה.
וכשנתבונן במגילה ונתעמק נמצא: יסוד ושורש כוחו של מרדכי היהודי מכח מסירות נפש והקרבת עצמו למען כלל עם ישראל, אף שאת עצמו יכל להציל ולשמור את נפשו מכל צער ומכל שיעבוד בימי הגלות המרים והקשים.
ומובא: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני" וקשה, מה הפרוש איש יהודי וכי הוא לבד היהודי אשר היה בשושן הבירה הרי רבבות של יהודים חיו וגרו בשושן הבירה, מדוע נקרא איש יהודי היה בשושן הבירה?.
והנה ישנה גמרא במסכת מגילה י"ג אשר מבארת ואומרת על הפסוק: "אשר הוגלה עם הגולה מירושלים", אמר רבא שגלה מעצמו, כל היהודים הוגלו בכח אך מרדכי מראשי סנהדרין היה והמגלים אישרו ונתנו לו להשאר בעיר הקודש ירושלים ושלא יצטרך לילך לגלות ונתנו לו בירושלים פרנסה, תפקיד בכיר וחשוב, אך מרדכי הלך מעצמו, לא להשאר לבד ולהנצל אלא הלך בראש הגולה הראשון לגלות עם עם ישראל.
וקשה, מדוע מרדכי היה צריך לנהוג כך, אתה יכול להציל את עצמך תציל את עצמך, מדוע להסתכן ולילך לגלות לארץ לא נודעת, תשאר לשמור על גחלת עם ישראל בארץ ישראל?.
ואפשר לבאר ולאמר יסוד גדול אשר צריך להיות מתוה דרך לחיי כל יהודי באשר הוא, מי ששומר על עצמו בלבד ורואה את טובת עצמו בלבד אין בכוחו לעמוד ולהציל ולעזור לעם ישראל ולכלל בשעת משבר וימים קשים, מי שמוסר נפשו על הכלל ורואה את טובת הכלל לפני טובתו הקב"ה נותן לו כוחות גדולים וחזקים וסיעתא דשמיא גדולה בזמנים אשר העולם חשוך, לעמוד ולהאיר לעולם.
וכך מצאנו בימי פורים, כל המהות של הימים האלו הם ימים של ראיה והסתכלות איש על רעהו ולא הסתכלות עצמית על רצונותיו הפרטיים.
ולכן משלוח מנות, מתנות לאביונים, אלו שני יסודות המורים על שיתוף וחברות ודאגה לחלש ומי זרע את הכח הזה?, מרדכי היהודי זרעו בזמן הקשה כאשר ירדו עם ישראל לגלות המרה והקשה לאחר החורבן, מרדכי יכל להנצל ולהשאר בירושלים אך הוא לא נהג כך הלך בראש הגולים אפילו שלא חוייב לדבר זה. לכן היה לו כח להיות האיש היהודי היחיד בשושן אשר לא הוגלה בכח ורק לו, מכח מסירות נפש היה את הכח להביא על ידו את הגאולה וכוחו היה כל כך גדול אשר קידש שאת החודש הזה, חודש אדר, לישועות והצלחות והתגברות על כל השונאים אשר שורשם קשה.
וידוע שנים עשר חודשי השנה כנגד י"ב שבטים והבן הקטן של יעקב הוא בנימין והחודש האחרון לחודשי השנה הוא חודש אדר ובנימין כנגד חודש אדר. וכאשר נולד בנימין רחל אמנו נפטרה בשעת הלידה וקראה לבנה בן אוני ואמרו חז"ל: ראתה רחל ברוח הקודש מה יקרה לבניה בחודש אדר, גזרת המן הרשע ומהצער קראה לבן הזה בן אוני בן של עוני וצער.
אך יעקב אבינו ראה שבאותו חודש אדר מבני בניה של רחל יעמוד איש ימיני אשר הוא מרדכי וימסור נפש ברצון על עם ישראל וישנה את כל הגזרות הקשות אשר נכתבו בחודש הזה, ויהפוך אותם לזמנים טובים. ולכן קרא לבן הזה בנימין במקום בן אוני.
וזה מה שאמרו חז"ל (ירמיהו): "עת צרה ליעקב וממנה יוושע", יעקב אבינו ראה את הצרה אך מתוך הצרה ראה את "ממנה" שיש במילה זאת "המן", "יוושע", ישתנה הכל בזכות מסירות הנפש של מרדכי היהודי.
וילמד מזה האדם באשר הוא מוסר גדול לעמוד בזמנים קשים, במקום שאין איש ישתדל להיות איש במסירות נפש גדולה מאוד. ולא ירא ולא יחת ויראה את טובת עם ישראל לפני כל ראיה של עצמו ובכח זה נסללים הדרכים להגיע לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון יוצרנו.
