פרשת תרומה!

"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי"

אמרו חז"ל: שהקב"ה רצה להשרות את שכינתו בארץ, ואמנם שכל הארץ מכבודו של ה', והשמים ושמי השמים לא יוכלו לכלכל ולמלא את כבודו של הקב"ה, אך רצה הקב"ה לזכות את ישראל שיבנו בעבורו משכן, וכיבכול צמצם הקב"ה את כבודו להשרות את שכינתו במשכן עצים אוהל ויריעות, וכל זה בכדי לתת לבני ישראל להוציא לפועל את רצון ליבם הטוב בבנית משכן לה', ולכן נאמר:"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי", כיון שנדבת הלב והרצון הפנימי היה הדבר החשוב ביותר לפני ה'.

מכאן נלמד שצריכים אנו להתחזק במצוות הצדקה והרבות במעשי חסד, ושהנתינה תהיה בשלמות הלב, וגם כשהאדם רואה שפרנסתו מתמעטת יצמצם בכל מה שאפשר, אבל בצדקה ימשיך לאחוז בכל עוז, ולא ירפה ויניח מידו מצווה יקרה זו, ואמרו חז"ל (גיטין ד'): אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין, יעשה מהן צדקה, ועוד אמרו: שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה, משום שהצדקה מעלתה גדולה לאין ערוך, ואמרו חז"ל (ירושלמי פאה א'): שצדקה שקולה כנגד כל המצוות כולן, ובזכות נתינתה מקרבין את הגאולה, והיא מארכת ימיו ושנותיו של האדם, על כן יחזיק האדם במצווה זו, ולא ירפה ולא יעזבנה מידו, וכאשר עושה צדקה בשלמות הלב - זו תרומה שחביבה ורצויה לפני הקב"ה!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

http://www.youtube.com/watch?v=88KcTYiNFZY&feature=player_detailpage הרב פינטו שליט"א - פרשת תרומה