מדברי כבוד האדמו"ר על שבת קודש:

צריך לדעת שהיצר הרע מנסה בכל כח להכניס יצר הרע גדול ביום קדוש זה, והשטן מרקד ומחפש היכן להיכנס, ועל זה נאמר (שמות לה, ג): "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", הזהירה אותנו התורה לא לבער אש, שהיא אש המחלוקת בעל מושבותיכם ביום השבת, וידע שהיצר הרע מביא את כל המחשבות הרעות וכל הדעגות ביום השישי, בשביל שהאדם יפול ברוחו, ויכנס לעצבות וכעס, וידוע שמי שכועס מאבד את פרנסתו, ואת כל הברכה אשר נותן לו הקב"ה, ולכן ישתדל להיזהר ולהישמר ביום קדוש זה מן הכעס ומן המחלוקת ומן העצבות, אשר שורשם של מידות אלו רע משחית ומחריב, וישתדל להאיר פנים לכולם, ולשמח כל אשר יש בכוחו את הסובבים אליו, וכן את כל האדם אשר יפגוש יאיר לו פנים!

(חזון יאשיהו שבת - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך ובשורות טובות! 

פרשת "כי תשא" - שבת פרה!

כשעלה משה רבנו למרום להוריד את תורתנו הקדושה, התעכב משה על פי חישוב עם ישראל בשמים, עמדו העם על אהרון ואמרו לו: "קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו".

ומובא במדרשים: שהראה השטן לבני ישראל כביכול, מיטה של משה ומלאכים מלוים אותה בשמים וכך חשבו שמשה נפטר וביקשו מאהרון לעשות את העגל, אהרון עמד ועשה לבני ישראל את העגל, וקשה, מדוע אהרון לא התנגד בכל תוקף לעשות העגל וידוע, שאחד מן העבירות הקשות והחמורות אשר נעשו בעם ישראל מהיותם עם, זה חטא העגל, אם כן מדוע אהרון לא התנגד בתוקף לעשות העגל?

אלא אהרון לימד אותנו יסוד גדול: אם אהרון היה מתנגד לעגל, היו אנשים אשר היו, עומדים ושופכים את דמו, ואהרון ידע ששפיכת דם של תלמיד חכם, כהן, ומנהיג בעם ישראל, זה מן הדברים הקשים ביותר אשר גוררים חורבן גדול בעם ישראל, לכן העדיף אהרון שיהיה העגל ולא חס ושלום ישפך דם של מנהיג בעם ישראל.

(חזון על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

ההבדל בין שמחה לאושר!

מה ההבדל בין שמחה לאושר? שמחה - זה דבר חולף, אדם שמח בחבר שראה או שמח מדבר חדש, כשעובר רגע השמחה מסתיימת.

אושר - זה דבר אשר ממשיך לאחר זמן.

וכדי לבחון ולבדוק אם השמחה ששמחנו היא שמחה נכונה ושמחה אמיתית, על ידי שרואים ומרגישים האם לאחר השמחה יש המשך לאושר, אם כן, זו שמחה של אמת, שמחה של מצווה, שמחה עם שורשים אמיתיים וחזקים!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=AWO7wJ_mCJM לכבוש את התאוות - הרב פינטו שליט"א

לחשוב טוב ולהתכונן לעתיד!

תמיד יחשוב האדם רק על דברים טובים, משום שדעתו של האדם זה כמו מגנט, אם חושבים טוב יכול לבא לאדם טוב, ואם חושבים רע, חס וחלילה יצפה האדם לרע שעתיד לבא אליו!

לכן כל פניותיו של האדם יהיו לצד החיובי, אך יבנה אדם את עצמו ואת בני משפחתו להיות מוכן, אף לקשה ביותר היכול לבא עליו ועל בני משפחתו, כפי שמצאנו בדברי רבי אליעזר פאפו "בפלא יועץ": אף אם עשיר אתה וכל טוב לא חסר, אם תנהיג את בני ביתך בצורה שאף אם יחסר לך ידעו אייך להתמודד בחיים, משום שכאשר מרגיל האדם את בניו לשפע מרובה ואנו מכינם לימים קשים חס ושלום אם בוא יבואו, אייך ידעו להתמודד עם מקרי הזמן אשר רק בידו יתברך, ואין לשום אדם שליטה על זמנים ומצבים קשים!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

אין דבר מסוכן ורע בעולם יותר מהמחלוקת!

יסוד גדול בחיי האדם: כשמו שישנם מחלות אשר הם מדבקות, וכאשר נאדם חולה בהם, כל מי שקרוב לאותו אדם נהיה נגוע במחלה החמורה הזאת, כך המחלוקת, זו מחלה קשה וחמורה, וכל מי שנגוע בה, נהיה נגוע במחלה זאת, גם הכסף וכל רכוש אשר שייך לבעל מחלוקת נגוע ברע הגדול הזה, ולכן במחלוקת קרח וכל עדתו, כאשר האדמה פצתה את פיה ובלעה את קרח וכל עדתו גם בלעה את כל רכושו, לא רק בתורת עונש אלא גם בתורת ניקיון לעולם מן הרע הגדול המדבק, והיו צריכים להיכחד מן העולם, משום שדרכם דרך מטמאת ומקלקלת, ולא רק בתורת עונש אלא לתיקון העולם ממחלה קשה זאת של המחלוקת.

ועוד אפשר לרמוז, מחלוקת אותיות: "ח.ל.ק. מת" - שאם רוצה לחלוק ולהפריד בין איש ורעהו, אז נחשב בבחינת מת, וכן אותיות מחלוקת: מ - מרה, ח -חרון, ל -לוקין, ק - קללה, ת - תועבה.

ישמר האדם מן המחלוקת - משום שאין מחילה לדברים אלו, והחורבן קשה חמור ומסוכן ביותר!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=XPvj_I4p_fA מסירות נפש בצדקה - הרב פינטו שליט"א

בכח השמחה אפשר לשנות מעשה בראשית - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

לאחי ורעי האהובים והחביבים ה' עליהם יחיו ושמחת אמת תיהיה מנת חלקנו וישועה מרובה וברכה יושפע עלינו מכל העולמות.
הנה נמצאים אנו בימי הפורים אשר הכח גדול ביותר להפוך את עצת אויבינו וצוררינו על ראשם. וצריך לדעת שיש כח מיוחד בימים אלו על ידי שמחה להכניע את כל הרשעים ועוכרי ישראל החיצוניים והפנימיים.
וידוע מעשה במלך גדול אשר חי בתקופת בעל הסמיכת חכמים רבי מנחם כץ זצוק"ל, אשר צרה גדולה הייתה לו וידע המלך שצריך ישועה גדולה ורק בכוחו של רב צדיק וקדוש יוכל להיושע, שלח המלך שליחים לבעל הסמיכת חכמים רבי מנחם כץ וביקש ממנו שיפעל ישועה עבורו שיצא לאורה מכל צרותיו, דבר זה היה בימי הפורים והמלך ציוה על אנשיו לעקוב אחרי הרב לראות איך מתנהג ומה פועל ועושה. והנה אחרי יום או יומיים הצרה של המלך נפטרה ועברה כלא הייתה, המלך מרוב סקרנות והתפאלות קרא לאנשיו ושאלם: מה ראו את הרב עושה? מה פועל בימים האלו? ענו אנשי המלך: עקבנו ובדקנו אחרי הרב הרב לא עשה מאומה, רק שמח ושר ולא עשה שום דבר משונה. המלך קרא לרב ושאלו: איך פעלת ישועות כל כך גדולות בלי לעשות מאומה, ענה הרב שהיה בעל מופת גדול שבכח השמחה אפשר לפעול ולשנות סדרי מעשה בראשית.
וכך בני ישראל יצאו ממצרים לפני הזמן, הקב"ה אמר לאברהם בברית בין הבתרים ועבדו ועינו אותם ארבע מאות שנה והנה אחרי 210 שנים עמדו להגאל ואמרו חז"ל באותו הלילה לפני יציאת מצרים ציוה משה רבנו את בני ישראל לעשות סעודות גדולות ולשמוח שמחה גדולה ובכח השמחה נגאלו ונושעו בני ישראל המשיכו על עצמם מהשמחה עוד שמחה וישועה גדולה.
והנה אף אנו ביום זה נעמוד בשמחה מרובה ונדחק את הצער ונודה להקב"ה על הטוב אשר גמלנו, נסתכל על הטוב על הישיבות הקדושות, על האור של התורה אשר מתרבה מיום ליום בקהילת קודש שובה ישראל. השמחה אשר הייתה בליבנו ביום חמישי בהיכל הישיבה באשדוד ראינו את התלמידי חכמים אשר זוכרים אנו חלק ממנם לפני שנים רבות אנשים אשר לא היו תלמידי חכמים והיום הם מורי הוראה בישראל הם ובניהם דור ישרים יבורך, טוהר ומידות נעלות, מסירות נפש, אהבת ה', חסד אשר אין בדור הזה.
בעזרת ה' על ידי שמחה ורוממות הנפש נעבור יחד את כל הימים האלו.
והנה צריכים לחדד בנפשנו שבזמן הזה עם כל הכאב והצער שבו, הוא זמן של בניה וחיזוק היסודות של קהילת קודש שובה ישראל, הנה בברית בין הבתרים הקב"ה אומר לאברהם אבינו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדו ועינו אותם ארבע מאות שנה והנה לא מצאנו שאברהם מצטער על הבשורה הקשה הזאת ולא מתפלל לבטל את הגזרה הזאת וקשה מדוע, הרי הוא שומע בשורה קשה שיעבוד של בניו 400 שנה, מדוע לא מתפלל כפי שהתפלל על סדום ועמורה וכן בזמנים אחרים כששמע על זרים שמצטערים, פה מדובר על בניו שעתידים להיות בזמן קשה?.
אלא פה טמון יסוד גדול, ימי הצער והשיעבוד של בני ישראל בארץ מצרים הם הבניה לעתיד לקבל את התורה בהר סיני ולהיות העם הנבחר מכל העמים ולכן אברהם לא מתפלל לבטל את הגזרה.
אף אנו כל אשר עוברים בשנים האחרונות בקהילת קודש שובה ישראל זה בניה לדורות הבאים ואנו שיודעים את האמת הנסתרת לבינתיים רואים איך מנהל הקב"ה את עולמו בחסד וברחמים ובודאי שלוחי מצוה אינם ניזוקים וצדקה תציל ממות וכל מי שעושה מצוה בורא מלאך ובודאי המלאך של הצדקה, אשר הוא באישור וברישיון של המלכות הגדולה על פי חוקי המדינה, יעמוד לימיננו ולימין כל המסייעים והמשתדלים
ונשתדל היום בסעודת הפורים לשים מול עינינו מעשה אשר יש בו לימוד גדול, מובא שבשנת תרצ"ט אחד מן הצדיקים הגדולים ביקש לחבר שיר חדש ואמר שכל פעם שמחברים שיר חדש נהיה כח ליהודים ולצדיקים נגד צוררי היהודים וביום י"ב באדר בשעת בוקר ציוה לאחד מתלמידיו להכין ניגון חדש לתיבה בהגדה "והיא שעמדה" וסידר ניגון כך לאמר: ארבע פעמים "והיא שעמדה", "שלא אחד בלבד" לאמר שלושה פעמים, "אלא שבכל דור" פעם אחת, "והקב"ה מצילנו מידם" ארבע פעמים.
ואף אנו השנה הזאת נקפיד כך בכל קהילות שובה ישראל ונראה במוחשיות שעוד בחודש זה אדר נראה את ישועת ה', "אדיר במרום ה'".
ובחודש זה לפני שלוש שנים התחיל הכאב הגדול ובחודש זה יתחיל הישועה הגדולה והקב"ה מצילנו מידם.
ישועה ושמחה מרובה.

עונשו של הרשע!

במגילה אנו קוראים על גאוותו של המן הרשע שאמר: "למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני".

רבינו "הבן איש חי" מביא משל בזה על עונשו של המן:

היה פעם גנב שהחליט לגנוב את היהלום שבכתר המלך, היהלום שבכתר היה היהלום היקר ביותר בכל העולם כולו, ורק בכתר המלך היה יהלום מהסוג הזה, הגנב עשה את כל ההכנות בכדי להגיע ליהלום, פרץ את גדר הארמון, סיכן את עצמו ועבר את השומרים ואת הכלבים, עד שהגיע לחדר המלך שם היה הכתר, פירק את היהלום מהכתר והכניס אותו לכיס ונמלט לביתו עם היהלום.

באמצע הדרך נעצר הגנב ואמר אני רוצה להתבונן ביהלום, הוציא את היהלום מכיסו והתבונן ביהלום, הוציא את היהלום מכיסו והתבונן בו, בדיוק אז עובר ברחוב השונא הגדול ביותר שלו והוא רואה אותו מחזיק ביהלום, רץ השונא הזה וחוטף את היהלום מידו.

הגנב קרס תחתיו והתעלף, אמר הגנב: היהלום הזה כמה סיכנתי את חיי עבורו וכמה נתתי את חיי עד שהשגתי אותו, ובסוף מי קיבל אותו? בדיוק השונא הגדול שלי, וזה כאב שאין כדוגמתו.

ובזה ממשיל הבן איש חי את מעשה המן:

מה המן רצה באמת? מטרתו הייתה לשבת על הכסא של המלך ולמלוך במקומו, לזה הוא חתר ולזה הוא רצה להגיע.

הוא מרגיש שעוד מעט מתגשם החלום הגדול שלו, וכשאחשוראש שואל "מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"? והוא היה בטוח שהכונה אליו, ופתאום ברגע אחד בא מרדכי ולוקח לו את הכל.

הרשעים מתאמצים להשיג את כל הרצונות והתאוות שלהם, ורגע לפני שהם משיגים הקב"ה לוקח להם את הכל, ולא משאיר להם כלום, מי שזוכה בכל הוא הצדיק שרוצה רק את רצון ה'!

(חזון יאשיהו פורים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב וחג פורים שמח!

מסירות נפש!

יש הרבה מצבים בחיי האדם שהוא צריך להשליך את עצמו להקב"ה, והקב"ה יוציא אותו מצרתו.

אנו רואים במגילת אסתר שמרדכי מעורר את אסתר ללכת למלך ולהתחנן בפניו על עמה, ואסתר טענה שעכשיו הדבר מסוכן כי כל מדינות המלך יודעים שכל הבא אל החצר הפנימית אחת דתו להמית, ומרדכי אינו מוותר לה ובעצם דורש ממנה שתלך במסירות נפש.

לכאורה צריך להבין, הרי עמדו אז בחודש ניסן ועד זמן הגזירה היו עוד אחד עשרה חודש, והרי במשך זמן זה בודאי תיקרא אסתר אל המלך ואז תדבר איתו, ומדוע כה חשוב למרדכי שהיא תלך מידית במסירות נפש כזו?

אלא יש ללמוד מכאן יסוד גדול: אימתי הקב"ה מעורר רחמים על העולם, בשעה שהאדם מוכן למסור את חייו, זה מעורר רחמים בשמים, רחמים גדולים בשמים, ומסמל על מסירות נפש, ובשעה שהקב"ה רואה שיש לאדם מסירות נפש, אז הוא זוכה לניסים, ככל שיש יותר מסירות נפש, הקב"ה נותן הצלחה ומשפיע שפע, ונותן את כל הטוב שבעולם!

(חזון יאשיהו פורים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=erz3zW_Y_QA האמונה מתחילה כשנגמר השכל - הרב פינטו שליט"א

הנהגות מפי האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א לתענית אסתר!

טעם לתענית אסתר: כשאדם בשמחה גדולה, השטן מקטרג עליו, כשם שמצינו באברהם אבינו שערך סעודה ביום היגמל את יצחק, ותיכף קטרג עליו השטן עד שהביאו לניסיון העקדה, כדי לשבר כוחו של שטן המתעורר לקראת שמחת פורים, יש להתענות קודם לכן, לטעם זה גם נהגו חתן וכלה לצום ביום חופתם, להשבית אויב ומתנקש ולחסום פי שטן.

כל הצומות יש לנהוג בהם צער וכובד ראש, ואילו תענית אסתר, אין בה צער כלל וניתן לשמוח בה על הישועה הגדולה שהמציא ה' לעמינו,

כתב בספר "קב הישר": נפלאה לתענית אסתר, לקרוא מזמור כ"ב שבתהילים "למנצח על אילת השחר וג'ו" בכוונה גדולה, ואחר לומר: "בזכות מרדכי ואסתר" ולשפוך שיח בפני הקדוש ברוך הוא על כל מבוקשיו.

מן הראוי לקיים המנהג הקדוש של "מחצית השקל" קודם תפילת מנחה של תענית אסתר.

(דברי יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

זמני סיום הצום:

ירושלים: 17:53

תל אביב: 17:50

חיפה: 17:51

באר שבע: 17:53

ניו יורק:17:58

לוס אנגל'ס: 18:01

מיאמי: 18:35

פראג: 17:55

צום מועיל ובשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=IHGSNF6EKmc&feature=player_detailpage הכח של פורים כל מה שתבקש תקבל - הרב פינטו שליט"א

שלום - פרנסה!

החורבן של המחלוקת קשה ביותר, ואמרו חז"ל (עוקצים פ"ג מי"ב): "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא שלום", וכח הפרנסה נמצא רק במקום אשר בו השלום, והכתוב אומר (תהילים קמז, יד): "השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך", רק כאשר יש שלום - יש חלב חיטים פרנסה ושפע!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=9mA9QymZBMo&feature=player_detailpage  לפתוח שערי גן עדן - הרב פינטו שליט"א

1. על ידי ביטחון מלא בהקב"ה זוכה האדם לישועה מושלמת - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   בס"ד
   
   לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
   הנה נכנסים ובאים לימי הפורים ומרגישים בלב שמחה ואורה גדולה.
   אך כשנתעמק ונתבונן בכל ענין פורים וכל מה שציוותה אותנו תורתנו הקדושה להרבות בשמחה, סעודות, מתנות לאביונים, משלוח מנות, קריאת מגילה וכן להגיע לדרגה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
   וקשה מדוע הציווי הגדול כל כך בפורים לשמו...ח, הרי עם ישראל עבר עוד גלויות ועוד גזרות קשות בכל ימי עם ישראל מהיותו עם, רצוף במשברים והתמודדויות קשות וחמורות וגזרות שמד קשים, מדוע רק בפורים צוותה אותנו תורתנו הקדושה לשמוח בצורה כזאת? ומה עם יציאת מצרים שראינו שם ניסים גלויים, עשר מכות, קריעת ים סוף וכו', מדוע ביציאת מצרים לא צוותה אותנו התורה הקדושה לשמוח בשמחה כמו בפורים?.
   וכשנתעמק ונתבונן יותר נמצא שבפורים יהודי אחד לא מת ובארץ מצרים 210 שנים שיעבוד, 150 ילדים בכל יום פרעה הוציא להריגה, עינוי הגוף הנפש ושום מצוה לשמוח לא הצטוונו בפסח ומדוע?
   אלא אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול המובא בחז"ל: מעשה בשני עבדי המלך שחטאו לפני המלך, המלך כעס מאוד וגזר על שניהם מיתה, אך לאחד מן העבדים קבע המלך שאם ישלם סכום עצום של כסף יוכל לפתור את עצמו מהיציאה להורג, כששמעו שני עבדי המלך את הגזרה נפלו לרגלי המלך בוכים ומצטערים ומתחננים על נפשם, המלך היה קשה איתם ודחה אותם, כשראה זאת העבד שיכל לפתור את עצמו בכסף פרש ורץ ממקום למקום מחבר למכר להשיג את הסכום העצום שהמלך ביקש והעבד השני נפל לרגלי המלך בבכי גדול ותחנונים משום שידע שאין שום דרך להנצל.
   כך יום יום העבד בכה והצטער צער גדול בפני המלך וכשהגיע יום המיועד להוצאה להורג המלך עמד בפני שני עבדיו האחד הביא סכום כסף עצום ופדה את נפשו וניצל והשני המלך התמלא ברחמים עליו וחננו ופדהו בלי שום תמורה רק על הבכי והצער אשר הצטער.
   כך צריך לדעת האדם, ישנם נסיונות והתמודדויות אשר נראה שיש פיתרון גשמי לצאת מהצרה והבעיה ואז האדם סומך על הפיתרון וכך מפחית בתפילה ובתחנונים לפני הקב"ה ואז באה הישועה אך לא מושלמת, עם נזקים ואף פעמים רבות עם צלקות ופצעים אשר עוד ממנם אפשר להתפתח צרות ובעיות חדשות ושונות ומשונות. אך כאשר האדם שם את כל מבטחו בהקב"ה ועושה רק את ההשתדלות המחוייבת על פי הטבע אז מקויים בו "הבוטח בה' חסד יסובבנו" והישועה מושלמת מהקב"ה בלי שנשאר לאדם שום נזק, שום פגע ושום רע.

חיינו הם עליות וירידות אך הישועה קרובה לבא - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
יש בליבנו שמחה מרובה, בעזרת ה' יתברך ביום חמישי נהיה כולנו יחד, כאיש אחד בלב אחד, בהיכל הישיבה הקדושה שובה ישראל באשדוד ונתחזק ונקבל על עצמו קבלות בדרך ה', הדור קיבלוה בימי אחשורוש, זה זמן מיוחד לקבלות חדשות בתורה וביראת שמים ובעבודת ה'.
הנה אמרו חז"ל אסתר סוף כל הניסים וכשנתעמק ונתבונן נמצא דבר של פלא גדול בכל הניסים אשר ראינו אצל אבותינו, קריעת ים סוף, יציאת מצרים, המן ארבעים שנה, בארה של מרים, מלחמת סנחריב וכו' וכו', ראינו ניסים ברורים, פרעה הרשע נענש הדברים היו גלויים בלי עליות ומורדות. אך בכל העניין של פורים רואים רגעים של תקוה, רגעים של חרדה, רגעים של שמחה, רגעים של יאוש, אין דברים ברורים ומוכרעים בפעם אחת.
ונתעמק לבאר הדברים המדרשים מביאים: המן ומרדכי היו מקורבים מאוד למלך עם הערכה למרדכי מיושב, נבון, חכם וכו' והנה פתאום מרדכי יורד והמן מתקרב מאוד הביטחון של היהודים יורד בממלכה, אך פתאום שוב חוזרת התקוה המלך מוציא להורג את זרש אשתו ואסתר ממשפחת מרדכי יהודיה נלקחת לבית המלך להיות מלכה הביטחון של היהודים חוזר אליהם, הנה אחותנו בתנו בבית המלך המלכה, והצפיות והתקוות גדולות. עוברים ימים, שבועות ובני ישראל שומעים שבכלל אסתר לא גילתה את עמה ואת מולדתה והמלך בכלל לא יודע על יהדותה, שוב הביטחון יורד לעם ישראל והדברים מחמירים המן מתחזק בבית המלך נהיה מהבחירים והחשובים ושנאתו ליהודים ידועה ורדיפתו ליהודים מורגשת, עם ישראל נופל ליאוש חמור מאוד.
בתוך כל הצער הזה מרדכי היהודי שומע בקתן ותרש מתכננים להרוג את המלך, מרדכי מציל את המלך דבר זה מחזק את העם היהודי בבית המלך ושוב מחזק את התקוה של היהודים ואת בטחונם.
אך בני ישראל שוב שומעים שמועות על מזימות קשות שהמן וזרש זוממים על עם ישראל, פחד ואימה וחרדה והמצב מתדרדר הידיעה על הגזירה לאבד וכו' את כל היהודים, מרדכי גוזר תענית, אסתר מכינה סעודה לאחשורוש והמן, בני ישראל בטוחים שהנה אחותם תצילם בסעודה הראשונה תדבר בפני המלך, אך שוב יאוש אסתר בסעודה הראשונה לא אומרת מאומה. אחרי כל כך קושי של עליות ומורדות באה הישועה הגדולה לעם ישראל וזה אסתר סוף כל הניסים, עד אסתר המלכה הניסים היו ברורים קריעת ים סוף, מלחמת סנחריב וכו', אך מאסתר המלכה גם הישועות הם בעליות ומורדות, רגעים של תקוה, רגעים של יאוש, רגעים של שמחה, רגעים של עצבות, אך מי שיראת ה' מול עיניו יודע לראות את האמת ולדעת את כל המגילה שהיא מלאה בעליות ומורדות.
וכך חיינו בדור הזה חיים של עליות ומורדות וגם שנמצאים ברגעים למטה בעוד ימים, רגעים, שבועות ההמשך יבוא והתקוה והישועה תיהיה עמנו.
כך אנו רואים בשנים האחרונות את כל התלאה ויודעים שבאחרית, בסוף כל המסע הארוך הזה הישועה תיהיה על קרקע בטוחה ויציבה
וזה החודש שממנו צומחות הישועות הגדולות.
ה' עוז לעמו יתן. ה' יברך את עמו בשלום.

דעת איתנה!

מסופר על מו"ר זקננו הקדוש רבינו חיים פינטו זצוק"ל: שכל חייו עמד איתן, מקטנותו מאז התייתם מגיל קטן, סבל סבל מרובה וצער וצרה, אך הוא עמד איתן בכל דרכיו, כשעמדו אנשי הכנסיה וביקשו ממנו להמיר את דתו, עמד ואמר להם: כנסו את כל היהודים ובפני כולם אני אמיר את דתי ח"ו, שמחו כל הכמרים שמחה גדולה, על כי הרב הגדול של היהודים ימיר את דתו, והנה ביום ובשעה המיוחלת, עמדו כולם בפחד ואימה לראות ולשמוע מה יעשה רבינו הקדוש, והוא עמד בעוז ובתעצומות וצעק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", אחר אמר: כעת אני יודע שלימדתי את כולם מה לעשות בשעה כזו, כעת תוציאו אותי להריגה.

זוהי איתנות חזקה, אשר בא אחרי עבודה של שנים, של יושר פנימי ושל אמונה בדרך ונאמנות לדרך!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

דעה בהירה!

אונקלוס הגר, אחד הגרים המפורסמים ביותר ביהדות, בן אחותו של קיסר רומאי, שעזב את ביתו ופנה ללמוד יהדות בארץ יהודה.

הגמרא מספרת (ע"ז יא, א): שהקיסר שלח גדוד של חיילים להחזיר את אונקלוס הביתה ולהניאו מלהתגייר, אך לאחר שהחיילים הגיעו אל אונקלוס ופתחו עימו בשיחה, התגיירו כולם, הקיסר שלח שוב גדוד שני, אך גם הם התגיירו כולם, לבסוף, אחר תסכול וכעס, שלח הקיסר קבוצת חיילים שלישית, וציווה עליהם לתפוס את אונקלוס ולהחזירו אליו, והזהירם להימנע מכל שיחה איתו, כאשר תפסו את אונקלוס, והתחילו להוציאו מחדרו, ראו החיילים שהוא מושיט ידו ומנשק את המזוזה שבפתח החדר, מה זה? שאלו אותו וכ'ו, וגם הם התגיירו.

והנה מהיכן היה כוחו של אונקלוס, הרי הוא היה בראשית דרכו ביהדות, ומהיכן היה לו כח חזק כזה? אלא, כוחו היה כח "בהירות", מה שידע היה בהיר לו וברור לו ביותר, כאשר יש לאדם כח של בהירות והוא בטוח בעצמו במאת אחוזים במה שהוא עושה ובמה שאומר, כוחו גדול ביותר, ובכח זה גייר את כל מי שבא לתופסו, וזה "דע מה שתשיב לאפיקורוס", אתה צריך לדעת ולהבין בבהירות את אשר עליך לעשות, ואחרי כן תוכל לענות לאפיקורוס.

כל הקושי להתמודד עם היצר הרע, נובע מכך שהיצר הרע מטשטש את הידיעה אשר צריכה להיות ברורה יותר, אם אדם יודע ומאמין בדבר אמת - אזי בסוף ישיג את הדבר, ואם אדם אינו מאמין והאמונה רפה, לא יוכל להשיג את מבוקשו, וזה היה כח אבותינו הקדושים, אשר נקראו "איתני העולם", שעמדו איתנים על דעתם, וכל כח לא הזיזם מדעתם וממחשבתם!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

1. כדי להצליח בחיים האדם חייב להכניס את הקב"ה שותף - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   בס"ד
   
   לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
   הנה ימי הפורים ממששים ובאים ומרגישים ישועת ה' גדולה ביותר בפתח ביתנו. אך כשנתעמק להבין איך הישועה באה לאדם, נתעמק בעניין נס פורים, הנה הישועה באה על ידי מרדכי ואסתר, בטלו את הגזרות הקשות והמרות אשר נגזרו על עם ישראל.
   והנה כשנתבונן נקשה, מילא אסתר אפשר לזקוף לזכותה את הניסים וה...ישועות הגדולות אשר עברו על עם ישראל בימים ההם, סיכנה את עצמה סכנות רבות, הלכה לביתו של אחשורוש, אינה אומרת את עמה ומולדתה, כל הנשים היו מכינות את עצמם לפגוש את המלך אסתר להפך נכנסת למלך בלי רשות שזה גזר דין מות וכו' וכו'. על אסתר אפשר לזקוף את הנס של ההצלה של עם ישראל. אך כשנתעמק ונתבונן במעשי מרדכי היהודי לא מצאנו דברים כל כך חריגים ומסירות נפש כל כך גדולה אשר עליה אפשר לזקוף אף לזכותו את נס חג הפורים והנה הנס נזקף ביותר על מרדכי היהודי?.
   אלא אפשר לבאר ולאמר, רוב הישועות של עם ישראל באים על ידי שניים, משה ואהרון, דוד ובכל עת אחד מן הנביאים עמו וכן שלמה יחד עם הכהן הגדול של אותם ימים וכו' וכן בחכמי ישראל ברבות הזמנים, הלל ושמאי, שמעיה ואבטליון והנה מה המיוחד בישועה על ידי שני מנהיגים?.
   אלא בישועה צריכים שני דברים, רחמים מהשמים ומתוק הדין והצלחה וישועה ממרום ודבר שני סיעתא דישמיא בארץ על ידי שליח פה להושיע ולקיים את שליחותו, הנה משה רבנו היה איש האלוקים פועל בשמים ואהרון פועל בארץ, הוא המדבר עם פרעה, הוא משכין שלום בין איש לאשתו ובין שותפים ומשה רבנו עולה לשמים מוריד את התורה וכו' וכו'. וכך דוד המלך והנביאים בדורו, דוד המלך שליח ה' בכל דרכיו בעולם הזה והנביאים משרים את הכח ממרום והם הצינור בין השמים לארץ.
   וכך היה בין מרדכי ואסתר, מרדכי היה המקשר בין השמים לבין הארץ ובזכותו זכו עם ישראל לסיעתא דשמיא גדולה מאוד וירד כח משמים לעמוד עם אסתר המלכה בכל הסכנות הגדולות אשר עמדה בהם ואסתר נתנה את חלקה למסור את נפשה בלי עוררים ובלי ערעורין ובכח שניהם יחד בשיתוף הביאו את הגאולה הגדולה לעם ישראל בימים ההם.
   וילמד האדם יסוד גדול, שישנם זמנים אשר האדם בונה בדעתו עולמות שלמים ותכנונים מדוייקים עד הפרט האחרון ובטוח שזה מה שיהיה ואולי באמת זה מה שנאה ויאה לו, אך חסר לאדם את השותף השני של הרוחניות, שותף שיתן את הסיעתא דשמיא, שותף שיתן את ההשפעה מהשמים ובלי שותף זה ישאר בונה עולמות אך אינם בני קיימא, צריך עם העולמות ו"עצת ה' היא תקום" ו"אתה מחיה את כולם", צריך את ה-ואתה הקב"ה, כח ה' בכדי לחיות את כולם.
   ולכן, ביותר בזמן הזה ימי הפורים הבאים עלינו נלמד להכניס לחיינו שותפים רוחניים, שותפים של תורה, של מצוות, של מעשים טובים.
   ןלכן יובן כשבני ישראל היו יוצאים למלחמות היו לוקחים עמם את ארון ברית ה', מדוע לטלטל את הארון שם נמצאים הלוחות ומקומם במשכן במקום הנאה ויאה ללוחות הברית, אם כן מדוע לוקחים אותם?. אלא אלו השותפים אשר משפיעים את ההשפעה הרוחנית לעמוד ולהצליח.
   ולכן במלחמות הקשות משה רבנו עמד וידיו נשואות כלפי מעלה ויקשה, משה חולה, חלש מדוע כך מצטער?. אלא משה הוא הצד השני של ההצלחה, רק בכח אחד אינה הצלחה אמיתית, אינה ישועה מושלמת, משה ואהרון יחד זה עושה חצי מלאכה וזה חצי מלאכה וכך בא השלם והמושלם.
   ונתבונן ונתעמק בימים אלו ביותר בקהילתנו הקדושה שובה ישראל, עברנו שנים מרות, קשות, אכזריות אך ידעו שובה ישראל לשמור על האיזונים של חציו לכם וחציו לה' והיא שעמדה לאבותינו ולנו, כשאנו מתבוננים בשלמות הדברים כפי שאנו רואים אותם היום, את כל הדרך יחד, שמחים אנו ומודים להקב"ה. אם שאלנו מדוע הקב"ה עיכב את הצער באמריקה שלוש שנים, היום אנו מבינים ששם הייתה טמונה הישועה של השפיכות דמים ונסיון החורבן של שובה ישראל בארץ ישראל, ממרחק תביא לחמה.
   ואיך אין אדם מזיז אצבע למטה אלא אם כן גזרו עליו מלמעלה, ישנם דברים שלא מבינים אותם שנים רבות אך הם הביטחון והחוסן בימים מרים וקשים.
   ב"ה הישיבה, עם כל הנסיונות, בעליה מתמדת ונשתדל בכל שבוע לבוא לארץ הקודש ולחזק השיעורים תמידים כסידרן ולעורר הלבבות באבוקה של שובה ישראל אשר רבים השיבה מעוון. והנסיון האחרון היה עוד אחד מעשרה נסיונות קיומיים אשר מקרבים האדם לתכליתו ולתיקונו.
   ובכח ההתבוננות במרדכי ואסתר בספרא ובסיפא ובזכות האבות הקדושים. הנה זה עומד אחר כותלנו מציץ משגיח.
   ובעזרת ה' נזכה להתבשר בשורות טובות עוד בימים קדושים אלו.

הדרך להצליח בחיים!

מסופר על תלמיד אשר חיפש צדיק אשר יורה לו את האמת ודרך ה', משום שדברים לא מסתדרים לו, ולא קורים כפי שהוא חפץ ורוצה, הלך מעיר לעיר וממקום למקום לחפש מורה דרך לנפשו, עד אשר הגיע לצדיק פשוט ונסתר, ישב ביום הראשון וביקש כל היום סימן לדעת על מהלך החיים, והצדיק לא ענה לו, יום שני כל היום בכל רגע עמד וביקש, והצדיק לא ענה, יום שלישי שוב כל היום חזר על בקשתו, הצדיק לא ענה לו, ביום הרביעי כשדחק את השעה, ענה הצדיק ואמר לו: לך לעיר ותכנס לשלושה חנויות הראשנות, הלך מהר במצוות הצדיק, חנות ראשונה ראה נגר בונה דברים מעץ, המשיך לחנות השניה ומצא אומן מכין מיתרים, נכנס לחנות השלישית ראה אדם המכין עבודות ברזל, לא הבין, חזר לצדיק ואמר לו: הייתי בשלושה חנויות, הראשון נגר, השניה מיתרים, שלישית רטך, ומה הלימוד על החיים? ענה לו הצדיק: זה הלימוד.

יצא התלמיד בפחי נפש, גם פה אחרי כל הטירחה אינו מבין מאומה, אחרי כמה שבועות הלך להתבודד עם בוראו ביער מחוץ לעיר, והנה שומע נגינה מיוחדת, התקרב למקור הנגינה ומוצא את אחד מן האנשים אשר היה באחד מן החנויות עומד ומנגן בכלי נגינה נגינות מיוחדות, אז הבין התלמיד את דברי הצדיק, בכדי להגיע לנגן, צריך לאסוף ולרכז ולחבר את שלושת הדברים, נגר מיתרים ומתכת.

לכל אדם יש את החנויות להצליח בחיים, אך הוא צריך לחכות לזמן הראוי ולאסוף את החלקים, וכך לחבר את כולם, ונהיה כלי הנגינה המיוחד והטוב ביותר שיש, לכן ישתדל האדם לקנות החלקים על ידי עמל וטורח ותפילות, ולחכות לזמן הראוי לשמוע את קול הנגינה המיוחד!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

1. "והיו עיניך רואות את מוריך" הילולת משה רבנו זיע"א - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   בס"ד
   
   לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
   הנה יום זה יום קדוש ביותר, ז' באדר, יום פטירת משה רבנו והכח ביום זה הוא מהגדולים בימות השנה.
   ומשה שפיר כאמר ובכל תלמיד חכם יש בו חלק ממשה רבנו. והנה אין יום ראוי יותר מיום זה לחזק בנפשנו את אשר חייב האדם לחזק בנפשו "והיו עיניך ראות את מוריך", כל אדם חייב ליצור מול עיניו את ד...מות רבו ובכל צעד בחייו לשקול את מעשיו: אם רבי היה רואה אותי נוהג כך או מתנהג כך מה דעתו הייתה על דרכי.
   וכך ניצל יוסף הצדיק מאשת פוטיפר, ראה מול עיניו את אביו שהיה רבו יעקב אבינו ובכח זה ניצל מאשת פוטיפר.
   והנה מצאנו בנביא (מלכים ב' ב' א'):"ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל" ואליהו אמר אל אלישע: "שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר הקשית לשאול (ואי אפשר לתת יותר ממה שיש בידי) אם תראה אותי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה" ( לפני שאליהו עלה בסערה השמימה תלמידו אלישע ביקש ממנו שישפיע עליו מגדולתו פי שנים, אמר לו אליהו: איני יכול להשפיע עליך כח אשר אין בי אך אם תראה אותי בשעה ובזמן שאני עולה לשמים תוכל לקבל את מבוקשך).
   והנה קשה, מה הפרוש של דברי אליהו: אם תראה אותי בשעה שאני נלקח לשמים תקבל את בקשתך פי שניים ברוחי?
   והנה בפרוש המצודות פירש ואמר שבשעת מיתתם של צדיקים מעלתם מתגדלת ועולה לדרגות גבוהות ביותר ולכן אם יראה אותו בשעת עליתו לשמים יזכה פי שניים ברוחו.
   ואפשר לבאר ולאמר דהנה כשהאדם גר ליד רבו הכח של רבו משפיע עליו מאוד וכך נמנע האדם מכל רע. וכך מצאנו אצל שלמה המלך (ברכות ח'): לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בתיה בת פרעה. וזה מוסר גדול, שלמה המלך אשר חכמתו הייתה רמה והגיע להשגות גדולות ביותר, אף הוא ההשפעה של רבו עליו הייתה עצומה ומנעה ממנו דברים וכשרבו לא היה לצידו ירדה ההשפעה ממנו. ולכן חייב האדם לצייר מול עיניו את רבו "והיו עיניך ראות את מוריך".
   זה מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא ע"ב): פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. והנה ודאי שלא קם בישראל כמשה עוד וכל מעלתו של יהושע הייתה משום ששם את פני רבו מול עיניו בכל זמן וזה עומק של הלבנה והשמש, הלבנה אין בה כח פרטי של אור כל כוחה בא מן השמש ובלי שמש אין ללבנה אור ויהושע שם מול עיניו בכל עת וזמן את דמות רבו משה ובכח דמות רבו היה מקבל את האור להאיר כלבנה.
   ועל פי דברים אלו יובן: אלישע מבקש מאליהו להמשיך לעלות בדרך ה' גם אחרי שרבו לא יהיה עמו, עונה לו אליהו: אם תראה אותי בשעה שאני עולה השמימה תשיג פי שניים. וזה יסוד גדול לאדם כאשר רבו לא נמצא עמו והאדם שם מול עיניו את רבו הכח וההשראה של רבו כפולה ומושפע על האדם שפע מרובה וכח גדול משמים.
   ונקשה, מדוע ההשפעה של ציור רבו מול עיניו כפולה וגדולה?. אלא כשאדם רואה ומרגיש יש השפעה גדולה אך כשהכיסופים והמחשבות וזכירת הימים שחלפו והגעגועים גודלים הכח ניהיה חזק ביותר.
   נחזק מול עינינו בכל עת וזמן "שויתי ה' לנגדי תמיד" ונזכור ביום זה, יום ז' באדר, את כל הקדושים והצדיקים אבותינו ורבותינו ונצייר בכל עת וזמן ויהיו חקוקים מול עינינו.
   ונזכה לאורה ולישועה ואור חדש על ציון תאיר. ונזכה לגאולה שלמה בחודש האורה והשמחה וימשך חוט של חסד ורחמים וגאולה בקרוב ממש.

דע את עצמך!

באחד מן העיירות באירופה היו נוהגים שכל העשירים גרו מחוץ לעיר בבתים מבודדים עם גדרות גבוהות, ומחוץ לגדר היה שומר מסתובב כל הלילה לשמור מן הגנבים, באחד הלילות יצא אחד מהצדיקים לעשות חשבון נפש בינו לבין בורא עולם, והנה נפגש עם אחד השומרים אשר היה מסתובב ושומר על אחד הבתים, עצר הצדיק ושאל את השומר: בשביל מי אתה עובד? ענה השומר: אני עובד בשביל אחד העשירים של העיר, שומר על ביתו, כשסיים לענו...ת, שאל השומר את הצדיק: ובשביל מי אתה עובד? באותו רגע ששאל את הצדיק, הצדיק הזדעזע והשאלה הייתה כחץ לליבו של הצדיק.

השאלה נראית שאלה פשוטה ורגילה, אך פעמים רבות שאלות ודברים שנראים רגילים ופשוטים, טמון בהם מוסר ותביעה חזקה ביותר וקושי גדול.

ענה הצדיק לשומר ואמר לו: כרגע איני עובד בשביל אף אחד.

הנה בדברים אלו טמון מוסר ולימוד גדול מאוד: האדם שקוע בחיים ומשועבד לעבודה גשמית וחומרית או מנוצל על ידי אחרים בעבודת כפיים או מנוצל על ידי תאוותיו אשר משועבד ועובד עבורם שנים רבות, אותו צדיק הגיע לדרגה שאינו משועבד לא בשביל אנשים בעבודת כפיים ולא בשביל תאוותיו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ובשורות טובות!

פרשת תרומה!

"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי"

אמרו חז"ל: שהקב"ה רצה להשרות את שכינתו בארץ, ואמנם שכל הארץ מכבודו של ה', והשמים ושמי השמים לא יוכלו לכלכל ולמלא את כבודו של הקב"ה, אך רצה הקב"ה לזכות את ישראל שיבנו בעבורו משכן, וכיבכול צמצם הקב"ה את כבודו להשרות את שכינתו במשכן עצים אוהל ויריעות, וכל זה בכדי לתת לבני ישראל להוציא לפועל את רצון ליבם הטוב בבנית משכן לה', ולכן נאמר:"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי", כיון שנדבת הלב והרצון הפנימי היה הדבר החשוב ביותר לפני ה'.

מכאן נלמד שצריכים אנו להתחזק במצוות הצדקה והרבות במעשי חסד, ושהנתינה תהיה בשלמות הלב, וגם כשהאדם רואה שפרנסתו מתמעטת יצמצם בכל מה שאפשר, אבל בצדקה ימשיך לאחוז בכל עוז, ולא ירפה ויניח מידו מצווה יקרה זו, ואמרו חז"ל (גיטין ד'): אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין, יעשה מהן צדקה, ועוד אמרו: שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה, משום שהצדקה מעלתה גדולה לאין ערוך, ואמרו חז"ל (ירושלמי פאה א'): שצדקה שקולה כנגד כל המצוות כולן, ובזכות נתינתה מקרבין את הגאולה, והיא מארכת ימיו ושנותיו של האדם, על כן יחזיק האדם במצווה זו, ולא ירפה ולא יעזבנה מידו, וכאשר עושה צדקה בשלמות הלב - זו תרומה שחביבה ורצויה לפני הקב"ה!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

http://www.youtube.com/watch?v=88KcTYiNFZY&feature=player_detailpage הרב פינטו שליט"א - פרשת תרומה 

האדם צריך להכיר בכוחות עצמו!

מסופר על רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א, בעל ספר "התניא": שנתפס למאסר בגין לימוד תורה והפצת היהדות, הובא לחקירה בפני חוקר יהודי שפרק מעליו עול תורה ומצוות, ובמהלך החקירה אמר החוקר לרבי שניאור זלמן: דע לך, שעזבתי את דרך התורה והמצוות מפני קושיה שניקרה במוחי, אמר לו הרבי: ומהי הקושיה? ענה החוקר: כיצד שאל הקב"ה את אדם הראשון אייכה? וכי הקב"ה לא היה שליט בעולמו ולא ידע היכן אדם הראשון נמצא? ומתוך קושיה זו הגיע לכפירה.

ענה לו רבי שניאור זלמן: טעות בידך, לא זו הייתה כוונתו של הקב"ה לשאול את אדם הראשון, שהרי בווודאי שידע הקב"ה את מקום מסתורו כמו שידע את כל הצפונות שבחדרי ליבו, אלא ששאלת הקב"ה היתה שונה לחלוטין, הקב"ה שאל את אדם הראשון, אייכה? היכן כל הכוחות המיוחדים שנתתי לך, היכן כל המעלות המיוחדות שהיו בך, וכמו שאמר שדוד המלך על אדם הראשון "ותחסרהו מעט מאלוקים", ואם כן, מדוע לא השתמשת בכל הכוחות המיוחדים הללו לטובה, אייכה? וכיצד נפלת והגעת להיכן שהגעת?!

הוסיף רבי שניאור זלמן ואמר לחוקר היהודי: שבעצם קריאתו של הקב"ה אייכה? אינה מכוונת לאדם הראשון, אלא לכל אחד ואחד מאיתנו, שהרי גם בנו נתן הקב"ה כוחות מיוחדים, ובכל אחד ואחד מבני ישראל טמונים כוחות נפלאים שצריך לדעת ולהשכיל ולנצלם כדבעי, אך בפועל אנו מאבדים את הכוחות הללו ושוגים בהבלי שווא, ועל כך שואל הבורא יתברך את כל אחד מאיתנו, אייכה?! כששמע החוקר היהודי את דברי הרבי, זלגו עיניו דמעות והרהורי תשובה התנוצצו בליבו, זעקתו של הרבי: אייכה? חדרה לתוך חדרי לבבו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות! 

זמנים של מסירות נפש והקרבה עצמית למען עם ישראל - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
ימי חודש אדר ימים קדושים ומיוחדים והכוחות אשר היו עם אבותנו בזמנים אלו שזורים ומהולים בזמן הזה ובשביל לעורר את הזמן עם כוחות אלו צריכים לילך בדרכי הצדיקים והחסידים אשר מסרו את נפשם בימים ההם וללמוד מהנהגותהם ודרכם ועל ידי הליכה בדרכם מתעורר הכח והישועות שעמדו עימם בימים ההם בזמן הזה.
וכשנתבונן במגילה ונתעמק נמצא: יסוד ושורש כוחו של מרדכי היהודי מכח מסירות נפש והקרבת עצמו למען כלל עם ישראל, אף שאת עצמו יכל להציל ולשמור את נפשו מכל צער ומכל שיעבוד בימי הגלות המרים והקשים.
ומובא: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני" וקשה, מה הפרוש איש יהודי וכי הוא לבד היהודי אשר היה בשושן הבירה הרי רבבות של יהודים חיו וגרו בשושן הבירה, מדוע נקרא איש יהודי היה בשושן הבירה?.
והנה ישנה גמרא במסכת מגילה י"ג אשר מבארת ואומרת על הפסוק: "אשר הוגלה עם הגולה מירושלים", אמר רבא שגלה מעצמו, כל היהודים הוגלו בכח אך מרדכי מראשי סנהדרין היה והמגלים אישרו ונתנו לו להשאר בעיר הקודש ירושלים ושלא יצטרך לילך לגלות ונתנו לו בירושלים פרנסה, תפקיד בכיר וחשוב, אך מרדכי הלך מעצמו, לא להשאר לבד ולהנצל אלא הלך בראש הגולה הראשון לגלות עם עם ישראל.
וקשה, מדוע מרדכי היה צריך לנהוג כך, אתה יכול להציל את עצמך תציל את עצמך, מדוע להסתכן ולילך לגלות לארץ לא נודעת, תשאר לשמור על גחלת עם ישראל בארץ ישראל?.
ואפשר לבאר ולאמר יסוד גדול אשר צריך להיות מתוה דרך לחיי כל יהודי באשר הוא, מי ששומר על עצמו בלבד ורואה את טובת עצמו בלבד אין בכוחו לעמוד ולהציל ולעזור לעם ישראל ולכלל בשעת משבר וימים קשים, מי שמוסר נפשו על הכלל ורואה את טובת הכלל לפני טובתו הקב"ה נותן לו כוחות גדולים וחזקים וסיעתא דשמיא גדולה בזמנים אשר העולם חשוך, לעמוד ולהאיר לעולם.
וכך מצאנו בימי פורים, כל המהות של הימים האלו הם ימים של ראיה והסתכלות איש על רעהו ולא הסתכלות עצמית על רצונותיו הפרטיים.
ולכן משלוח מנות, מתנות לאביונים, אלו שני יסודות המורים על שיתוף וחברות ודאגה לחלש ומי זרע את הכח הזה?, מרדכי היהודי זרעו בזמן הקשה כאשר ירדו עם ישראל לגלות המרה והקשה לאחר החורבן, מרדכי יכל להנצל ולהשאר בירושלים אך הוא לא נהג כך הלך בראש הגולים אפילו שלא חוייב לדבר זה. לכן היה לו כח להיות האיש היהודי היחיד בשושן אשר לא הוגלה בכח ורק לו, מכח מסירות נפש היה את הכח להביא על ידו את הגאולה וכוחו היה כל כך גדול אשר קידש שאת החודש הזה, חודש אדר, לישועות והצלחות והתגברות על כל השונאים אשר שורשם קשה.
וידוע שנים עשר חודשי השנה כנגד י"ב שבטים והבן הקטן של יעקב הוא בנימין והחודש האחרון לחודשי השנה הוא חודש אדר ובנימין כנגד חודש אדר. וכאשר נולד בנימין רחל אמנו נפטרה בשעת הלידה וקראה לבנה בן אוני ואמרו חז"ל: ראתה רחל ברוח הקודש מה יקרה לבניה בחודש אדר, גזרת המן הרשע ומהצער קראה לבן הזה בן אוני בן של עוני וצער.
אך יעקב אבינו ראה שבאותו חודש אדר מבני בניה של רחל יעמוד איש ימיני אשר הוא מרדכי וימסור נפש ברצון על עם ישראל וישנה את כל הגזרות הקשות אשר נכתבו בחודש הזה, ויהפוך אותם לזמנים טובים. ולכן קרא לבן הזה בנימין במקום בן אוני.
וזה מה שאמרו חז"ל (ירמיהו): "עת צרה ליעקב וממנה יוושע", יעקב אבינו ראה את הצרה אך מתוך הצרה ראה את "ממנה" שיש במילה זאת "המן", "יוושע", ישתנה הכל בזכות מסירות הנפש של מרדכי היהודי.
וילמד מזה האדם באשר הוא מוסר גדול לעמוד בזמנים קשים, במקום שאין איש ישתדל להיות איש במסירות נפש גדולה מאוד. ולא ירא ולא יחת ויראה את טובת עם ישראל לפני כל ראיה של עצמו ובכח זה נסללים הדרכים להגיע לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון יוצרנו.

עשה לך רב!

ידוע שהמנורה שבבית המקדש ומזת לחכמה, וכשם שששת הנרות אשר משני צידי המנורה היו פונים אל עבר הנר האמצעי, משמע מכך - שגם בלימוד התורה על התלמיד לכופף את קומתו הרוחנית לפני רבו, עליו לראות את רבו כנר האמצעי המשפיע אורה לכל סביבותיו, וכשהתלמידים נוטים לרבם, ומייחדים אוזן ומטים לב לשמוע את כל שאומר רבם, לראות את שנוהג רבם ולזכור את שראו ושמעו, וכך הם כלי קיבול אשר יתמלא ממה שראו ושמעו מרבם, כי בעתיד יהא עליהם להעביר את שקבלו הלאה, זהוי דרך מסירתה של התורה מדור לדור!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=bckuxpnUKTs  תיקון המידות - הרב פינטו שליט"א

לאדם כוחות לעמוד בכל ניסיון ומצב בחיים - האדמו"ר פינטו שליט"א

בס"ד

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
הנה ימים אלו ימים קדושים ואור גדול שזור בהם ורוח הישועה וההצלחה טמונה בכל רגע מימות החודש הקדוש הזה ובכח ימים קדושים אלו לבטל גזרות קשות אשר גזרו צוררים על עם ישראל ועל ידי מסירות נפש כפי שמסרו אבותנו בימי מרדכי ואסתר, הכח בא מהימים ההם וכל גזרות קשות ורעות בטלים ומבוטלים.
וידע האדם יסוד גדול בנפשו, שגם בזמנים ומצבים קשים ומרים אשר עומד בפניהם יש לאדם כוחות נשגבים לעמוד איתן בפני כל זמן או מצב קשה.
והנה בפרשת השבוע פרשת תרומה מצאנו: "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שיטים". ורש"י פירש ואמר: תחשים מין החיה ולא היתה אלא לשעה והרבה גונים היו לה עכ"ל. ובמדרש תנחומא בפרשה מובא: רבי יהודה אומר חיה טהורה גדולה הייתה במדבר וקרן אחת הייתה לה במצחה ובעורה שש גוונים ונטלו אותה ועשו ממנה יריעות ורבי נחמיה אומר: מעשה נסים היתה ולשעה שנבראה בו ובשעה נגנזה עכ"ל.
והנה דברי חז"ל אלו קשים ביותר, מדוע הקב"ה ברא את התחש לשעה אחת בלבד אם החיה הזאת יש בה תועלת כל כך גדולה ויופי כל כך גדול, נאה ויאה שחיה זו הייתה קיימת בעולם ונהנים ממנה העולם, מדוע נבראה לשעה בלבד בשעת בניית המשכן?.
אלא אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול מובא במדרש (ילקוט סוף תהילים פרק שירה): אמרו על דוד המלך עליו השלום בשעה שסיים לכתוב את ספר התהילים זחה עליו דעתו, אמר לפניו רבונו של עולם כלום יש בעולם דבר שאמר שירה כמותי, נזדמנה לו צפרדע אחת ואמרה לו: אל תזוח דעתך עליך שאני אומרת שירה יותר ממך ועל כל שירה ושירה שאני אומרת אני ממשילה עליה שלושת אלפים משל. והנה קשה מה הצפרדע באה לדוד ומה הכח שיש לצפרדע להוכיח את דוד המלך ומדוע דוד כך נכנע לדברי הצפרדע?
אלא אפשר לבאר ולאמר, מצאנו בזוהר הקדוש פרשת פנחס: בשעת בריאת העולם קרא הקב"ה לכל החיות וכן לבריאה כולה וציוה ואמר להם: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וכל חיה וחיה לקחה את המיטב של הכח שלה ואת המובחר שיש בכוחה ותרמה הקריבה את העידית של כוחה, לבריאת בחיר הבריאה שזה האדם.
ועל זה יובן התביעה שיש מהאדם ( פרקי אבות פ"ה): "הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים".
וקשה, מדוע דורשים מאיתנו להיות עז כנמר וקל כנשר?, אלא הנמר והנשר והצבי וכן כל החיות נתנו לנו מכוחם והכח הזה חבוי בנו ונמצא בתוכנו ולכן הדרישה מאיתנו להיות עם כוחות אלו משום שהם בנו חקוקים ושזורים.
ועל פי זה יובן : כח השירה וההלל להקב"ה מן הצפרדע ולכן כאשר דוד זחה עליו דעתו הצפרדע הוכיח אותו, הכח הזה אינו ממך זה כח שניתן לך ממני ואני לא מתגאה ואיך אתה מתגאה.
וידע האדם שיש בו כוחות נפש גדולים ביותר אשר יכול לעמוד בהם בכל מצב בכל נסיון ובכל התמודדות.
ועל פי דברים אלו יובן: הנה התחש הוא דבר של יופי גדול ויופי מביא לאדם גאוה ולכן הקב"ה הסתיר את התחש, שהוא נתן בבריאת העולם לאדם את מידת הגאוה ועל המידה הזאת נאמר: מאוד מאוד הוה שפל רוח, אזהרה גדולה ביותר, מאוד מאוד, ריחוק גדול מאוד מהמידה הקשה הזאת של הגאוה. ולכן התחש נברא לשעתו להסתירו וללמוד מזה הגאוה לחי עולמים ומן הגאוה צריך האדם להתרחק ולהשמר מכל משמר.
ה' עוז לעמו יתן ובעזרת ה' יתברך בחודש זה נשמע ונתבשר בשורות טובות וכשם שהמן ניסה לקנות את התקדמותו והעלתו בתפקידים על ידי מסירת היהודים להרג ולכליה וכשהגיע העת המיוחדת לישועה נפקחו עיני אחשורוש, אף על פי שגם הוא רשע היה אך רשע שנגרר אחרי המן והמן ראה את מפלתו וסופו מול עיניו ואחריתו ואחרית כל עושי דרכי עמלק וסיעתו עדי אובד.
ה' יאיר לנו אורה וישועה ובעזרת ה' האמת תיהי נחלת הכלל בקרוב ממש.
יזכנו ה' לאורה וישועה והצלחה מרובה.

מתי לשתוק - ומתי למחות בלשון הרע!

יסוד גדול חיים: יש זמנים כשמדברים על האדם לשון הרע - ישתוק, ונאמר על מי ששותק בשעת מחלוקת "תולה ארץ על בלימה", שבכוח השתיקה שלו, מחזיק את העולם!

אך יש זמנים: שצריך לעמוד איתן ולשנות סדרי מעשה בראשית על דברי לשון הרע וליצנות ולהעמיד האמת על תילה, וכאשר מרגישים שמנסים לפגוע בתורה הקדושה או ביסודות חכמינו, צריך האדם לעמוד איתן וחזק עד כדי מסירות נפש!

חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

חודש טוב ומבורך!

פרנסה טובה - ופרנסה שאינה טובה!

צריך האדם לידע, שישנם שני סוגי פרנסות: פרנסה טובה, ופרנסה שאינה טובה.

פרנסה טובה: זוהי הבאה מברכת ה', ובה חלה הברכה, אך יש פרנסה אשר שורשה אינו טהור וקדוש מן השמים, ואינה מברכת ה', אלא עושר שמור לבעליו לרעה, ולכן ישנם אנשים כשהיו רחוקים מדרך ה', הייתה להם פרנסה בנקל, וכשהתקרבו לדרך ה', כמה שיותר התקרבו, כך איבדו את ממונם, ומקשים העולם היתכן? מדוע פלוני שחטא והחטיא פרנסתו נראית בשפע, וכעת מחסור?!

אלא, השפע היה ממקום שאיננו קדוש, אך ככל שמתקרב לקודש, האור דוחה מן החושך, ופרנסתו החדשה היא ממקום עליון וממקום קדוש, ולכן בכל דרך ובכל מצב אשר נמצא האדם אשר מתקרב להקב"ה, ישמח ויודה לה', משום שאדם יראה לעין, והקב"ה רואה ללב, "ובנים אתם לה' אלוקיכם", ואבא מרחם ומטיב עם בניו, וגומלם רק טוב וחסד!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

וחודש טוב ובשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=KoAGdhhFajk כשרות בממון - הרב פינטו שליט"א!

עם ישראל קדושים!

לפני שנים רבות, בא אצלנו יהודי אשר התרחק מאוד מהקב"ה, פשע וחטא ועבר על רוב תרי"ג מצוות, בין אדם למקום, ובין אדם לחברו, ישבנו עימו זמן ארוך ודיברנו עימו שיחדול ממעשיו הרעים, ואחרי שיחה ארוכה ומילים היוצאים מן הלב, אמר: יתנו לי כמה ימים לחשוב, אמרנו לו: בעוד כמה ימים נבוא לביתך, עברו הימים, נסענו לביתו, ישבנו עימו, הוא היה שבור ובכה בכי גדול, אמר לנו: אני מוכן למסור את נפשי כעת על ...קידוש ה', אני רוצה למות על קידוש ה', אך קשה לי לחיות על קידוש ה', ומאותו יום, הלימוד זכות על עם ישראל, על אהבת ה' האמיתית הטמונה בנפשם, והדמעות והמילים "אני מוכן למות על קידוש ה' - קשה לי לחיות על קידוש ה', מול עינינו בכל יום!

עם ישראל קדושים, אין אנו יודעים מעלה של אף אדם, מי צדיק אמת, מי יותר ומי פחות, אפילו פושעי עם ישראל מלאים במצוות כרימון, וכבר המשנה אמרה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב וחודש טוב ומבורך!

מדברי כבוד האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על שבת קודש!

ידע האדם שאם הכין את נפשו הכנה גמורה ונהיה כלי קיבול, זוכה לאור גדול בשבת קודש, וידוע שצדיקים גדולים היו רואים את קדושת השבת על העצים, על האבנים, וכן בגד או דבר שעבר עליו שבת, יש בו ריח מיוחד של שבת קודש, וכך מובא באחד מן הראשונים: אף שלא נפסק כך להלכה, אם יש לאדם לחם שלם לברכת המוציא בשבת, ולחם לא שלם שעבר עליו שבת שעברה, מוטב לבצוע על הלחם הלא שלם שעבר עליו שבת מאשר על הלחם השלם, כי יש כח גדול לדבר שעבר עליו שבת.

(חזון יאשיהו שבת – האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

פרשת משפטים!

מובא בפרשה: "לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת"

ישנו יסוד גדול שהוא מהחשובים בחיי האדם: הגמרא בסנהדרין י'ח אומרת על פסוק זה: אין מושיבין מלך וכהן גדול בעיבור השנה, כשרוצים להוסיף חודש שיהיה אדר ב', מלך וכהן גדול לא יושבים בבית דין לדון האם להוסיף חודש או לא, ומדוע?

הגמרא אומרת: מלך בגלל המשכורות שהיו צריכים לתת לפקידים ולחיילים, שעל ידי החודש הנוסף יש לו עוד חודש תשלום, והמיסים שהוא מקבל הם עבור שנה בת י'ב חודש, וכהן גדול לא יכול לשבת בעיבור השנה, משום שאם מעברים את השנה, יוצא חודש תשרי מאוחר יותר, שזה זמן קר וליבו של הכהן לא נח שיהיה קר ביום הכיפורים כאשר צריך לטבול ולעשות את העבודה בבית המקדש.

והנה שני דברים אלו קשים מאוד להבנה, כהן גדול שהוא קדוש עליון, ומלך שהוא קדוש ממלכי ישראל, על עניינים שנראים קטנים, חשודים להטות את הדין לנזק לכלל עם ישראל, אייך אפשר להבין דבר זה?

אלא פה חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול מאוד: כאשר יש לאדם אפילו נגיעה הקטנה ביותר, יכול לשנות ולהפוך דברים מקצה לקצה, ואפילו שמדובר בצדיק וקדוש ואיש מרומם מעם, ולכן צריך האדם להשתדל בכל כוחו שליבו יהיה טהור בכל עניין ועניין אשר פועל ועושה בחייו, כי כאשר האדם עושה דבר בלי טהרת הלב ובלי שלמות הלב, אלא נגיעות עצמיות, דבר זה גורם לחורבן קשה ביותר!

(חזון יאשיהו על התורה – האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך! 

בלב שלם!

חז"ל מספרים: על זוג אשר היו נשואים 10 שנים, ולא זכו לראות פרי בטן, הלכו לרבי שמעון בר יוחאי, וביקשו ממנו רשות ודרך אייך להתגרש, ענה ואמר להם רבי שמעון: כמו שבשעת החתונה התחתנתם בשמחה ובסעודה גדולה, אף את הגירושים תעשו כך, יעשו סעודה גדולה ושמחה ואח"כ יתגרשו, קיבלו את דיברי רבי שמעון בר יוחאי, ועמדו ועשו סעודה גדולה והזמינו את כל חבריהם, ואת כל משפחתם, ובסעודה הבעל שתה לשוכרה, וליבו היה בשמחה גדולה, עמד ואמר לאשתו: כל אשר תירצי אתן לך, ענתה ואמרה: אינני רוצה חס ושלום גירושים, רוצה אני שביתינו ימשיך להתקיים, והבעל ענה ואמר: כל אשר תרצי כך יהיה, ונרדם מיינו, הלכה האישה החכמה, ולקחה את עבדיה, וציוותה עליהם: להרימו ולקחתו לבית אביה, וכך עשו, כשהתעורר, מצא עצמו בבית אביה, לא הבין כיצד הגיע לשם, עמדה וסיפרה לו את כל אשר היה, באו יחד לפני רבי שמעון עם כל דבר המעשה, עמד רבי שמעון ובירכם שלשנה הבאה יזכו לבן זכר, וכך היה, לשנה הבאה זכו ופקדם ה' בפקודת ישועה ורחמים בבן זכר.

תמיד היה בליבנו הקושייה: מדוע רבי שמעון בר יוחאי מהרגע הראשון לא ברכם להיפקד בזרע של קיימא? ומדוע שלחם לעשות סעודה, הרי מייד אם היה מברכם היו מקבלים את דברי רבי שמעון בר יוחאי, ומצפים ומייחלים לברכתו שתתקיים, ומדוע כך נהג?

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: בכדי שברכה תחול על דבר מסויים, צריך שיהיה לב שלם שיהיה כלי קיבול לקבל את הברכה, אם אין לב שלם, אין לברכה מקום היכן לחול, ולכן כשהולכים לצדיק - צריך התבטלות מוחלטת, וכן כשמבקשים מהקב"ה בקשה, צריך התבטלות גמורה, אך אם אין התבטלות - אין מקום לברכה לחול.

וזה אשר עשה רבי שמעון בר יוחאי: כשבא לפניו, היה ביניהם קטטה, טענות אחד כלפי השני, מי אשם בצער שעדיין לא נפקדו בבנים, כל אחד מאשים את השני, בצורה כזו אין מקום לברכה לחול, היה רבי שמעון צריך לנקות את המחלקות, להסיר את הכעסים, ואז יהיה כלי קיבול שתחול בו הברכה, ואחרי הסעודה, היו מוכנים הם לברכת רבי שמעון בר יוחאי.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

להיזהר במה שמכניסים לפה!

מעשה בעיר אחת, אשר צדיק גדול היה רבה: בא אליו אחד מיושבי העיר, ירא שמים וסר מרע, וסיפר לו: ישנה ברית מילה לגנב של העיר, הגנב היה ידוע, פורץ בתים, פורץ חנויות, זוהי מלאכתו, ושאל היהודי את הרב: האם מותר להשתתף בברית מילה של הגנב, לאכול שם סעודת מצווה, ואייך לנהוג? ענה לו הרב: תחזור בערב ואענה לך תשובה.

קרא הרב לגנב, והכניסו לפני ולפנים, חדר בתוך חדר, במקום שאין איש שומע, ואמר לו: יאמר לי את האמת, ביני ובינך ורק הקב"ה שומע, מה מלאכתך? ענה הגנב לרב: כבודו ודאי יודע, גנב אני, שאלו הרב: תספר לי על מלאכתך, והאם יש לך שותפים, ענה הגנב: יש לי שותפים יהודים וגויים, ואנו עובדים כל לילה מלילות השבוע במשמרות, יוצאים פורצים לבתים, פורצים חנויות, כל דבר אפשרי, ומוכרים את השלל ומתחלקים בכסף, ויש דברים אשר אנו לוקחים לביתנו, שאלו הרב: ואם יצא לך משמרת בשבת, האם גם הולך אתה לפרוץ? ענה לרב: ודאי זו פרנסתי, אמר לו הרב: ואם יש ברזלים ומנעולים חזקים אייך פורצים? ענה לרב: עם מסור ופטיש וכלי מלאכה, שאלו הרב: ובשבת קודש? ענה: מה נעשה זהוי הפרנסה, שאלו הרב: ואם מזדמן לפרוץ לחנות בשר של גויים? ענה: לוקחים את הבשר ומוכרים לגויים ובכסף מתחלקים, שאלו הרב: מדוע לא תיקח את הבשר של הגויים לביתך, לבני משפחתך? הזדעזע הגנב!! חס ושלום, בני משפחתי לא יאכלו נבלות וטרפות! פטרו הרב לשלום, בלילה כשבא היהודי לשאול, אם לאכול בברית המילה או לא, ענה לו הרב: כן יאכל.

מדבר זה ישנו מוסר גדול, יש הרבה יהודים, שעושים דברים קשים נגד תורת ישראל, אך יש יסודות, שעדיין נשמרו ושומרים עליהם, עניין של אכילת כשר, הוא מהיסודות המיוחדים בעם ישראל, נבדלנו בכל הזמנים על שחיטת בהמה כשרה ומאכלים כשרים, בדור האחרון השתבש אצל חלק מאחינו ישראל עניין שמירת הכשרות, וצריך לדעת בפשטות - אכילת אוכל שאינו כשר, מעבה את הנשמה, ובונה מחסומים בין האדם לבין הקב"ה, וצריך להיזהר ולהישמר מאכילת מאכלים לא כשרים, הדבר נראה קטן, אך הנזק הוא מהחמורים ביותר אשר נגרמים לנפש, אכילה שאינה כשרה, מולידה תולדות רעות בהתנהגות האדם: חוצפה, שנאה, מחלוקת, גאווה, רוע לב, נקמה, נטירה ועוד תחלואים רבים אשר מי יישורנו.

צדיקים גדולים נהגו: שביום שאכלו בשר - לא אכלו חלב, ועוד אלו הקפדות חמורות, אנו את המחויבות שלנו נקפיד ונשמור וננצור, להיזהר בטעות בין בשר וחלב, ונהגו לשמור 6 שעות מאכילת בשר לחלב, וצריך להקפיד בזה הקפדה חמורה, ולשים מול עינינו - שאין פשרות בדבר קדוש זה, וכך נשמור את נפשנו טהורה וקרובה להקב"ה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=INUNhGYRths&feature=player_detailpage  אלו המשפטים - הרב פינטו שליט"א

להצדיק את חבירו!

מעשה: באדם אחד שירד מהגליל העליון, והשכיר עצמו אצל בעל בית אחד בדרום שלוש שנים, ערב יום הכיפורים, אמר לו הפועל: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני, אמר לו בעל הבית: אין לי מעות, אמר לו הפועל: תן לי פירות, אמר לו בעל הבית: אין לי, אמר לו הפועל: תן לי קרקע, אמר לו בעל הבית: אין לי, אמר לו הפועל: תן לי בהמה, אמר לו בעל הבית: אין לי, אמר לו הפועל: תן לי כרים וכסתות, אמר לו בעל הבית: אין לי, הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש.

לאחר החג, נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו 3 חמורים, אחד של מאכל, ואחד של משתה, ואחד של כל מיני מגדנים, והלך לו לביתו של הפועל.

אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו, ואמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי לך אין לי מעות במה חשדתני? אמר לו: שמא סחורה גדולה בא לידך בזול וקנית אותה בכל כספך, אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי במה חשדתני? אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים, בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? אמרתי: שמא מוחכרת בידי אחרים, בשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? אמרתי: שמא אינם מעושרות, בשעה שאמרתי לך: אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים, אמר לו: כך היו הדברים הקדשתי הכל לשמים, ואחרי כן התירו לי את נדרי, אמר לו: כשם שדנת אותי לזכות, המקום ידון אותך לזכות!

והנה שנים רבות הייתה בליבנו קושייה:

יום כיפר הוא יום הדין הגדול והנורא, הקב"ה דן ושופט את האדם ואין ה' סולח על בן אדם למקום, עד שאשר מתרצה האדם עם בן אדם לחברו, ועל פי חז"ל: בעל הבית היה רבי אלעזר בן הורקנוס שהיה מהתנאים הגדולים, והפועל היה רבי עקיבא, אייך התנהג רבי אלעזר בן הורקנוס בערב יום כיפור בצורה קשה כזאת? תסביר לו, תפרט לך שנכסיך מוקדשים ואין אתה יכול כעת לתת לו את שלו ושימתין לו לאחר המועד, מדוע התשובה הזאת, בקרירות הגובלת בצורה לא הגונה? אלא, אפשר לפרש ולומר, הגמרא המסכת סוטה דף ח' אומרת: כשאדם דן את חברו לכף זכות, מעורר כן למעלה שדננים גם אותו לזכות, וכפי שאדם נוהג, אפילו אם אדם רואה 99 אחוז לדון את חברו לחובה, ורק אחוז אחד לזכות, כך בשגם בשמים אם 99 אחוז הכל לחובה אצלו, ורק אחוז אחד טוב אצלו, אף הקב"ה ידון אותו לזכות!

ועל פי זה יובן, רבי אלעזר בן הורקנוס בעל הבית, ראה את רבי עקיבא, אשר היה בזמן מורכב בחייו, בן 40 שנה חזר בתשובה, היה בזמן הדמדומים, בפרשת דרכים לקיים את הבטחתו ונידרו לרחל אישתו, אשר עזבה את בית אביה כלבא שבוע, אינו יודע קרוא וכתוב מה יעשה ואייך יעשה, רבי אלעזר בן הורקנוס העמידו בניסיון גדול, אחרי עבודה קשה של 3 שנים, מה יאמר אדם לבני ביתו? איפה הכסף שעבד? מה יענה להם על הציפייה שציפו 3 שנים ובא בידים ריקות? אדם אחר היה מתלונן, היה כועס, היה מקטרג, רבי עקיבא לא קיטרג, לא כעס, לא התלונן, קיבל את הכל באהבה גדולה, ובזכות הלימוד זכות אשר לימד על בעל הבית, שזה רבי אלעזר בן הורקנוס, זכה שיפתחו לו שערי שמים, ומפה החלה עלייתו הגדולה של רבי עקיבא, אשר הגיע לדברים הגדולים והנצורים מהבודדים בעם ישראל שהגיעו לדרגתו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=HFlpWz8rFow&feature=player_detailpage דברי מוסר וחידושי תורה על פרשת יתרו!

כף זכות!

מובא מעשה, אשר מוסר גדול נלמד ממנו: על אדם אשר חטא לפני המלך בגנבה, גזר עליו אחת דתו להמיתו, והאדם ההוא היה מחכה לביצוע גזר הדין, והוא היה יום ולילה עומד ומנדנד לפני השומרים: יש לי סוד גדול, אשר לפני הוצאתי להורג, אני רוצה לגלות את הסוד הזה למלך, המלך שמע דבר זה הרבה פעמים, ובסוף החליט לשלוח שליח ולשמוע באיזה עניין רוצה בן המוות הזה לדבר עימו.

והנה, באו שומרי המלך לפניו והאדם עומד ואומר שיש לו סוד גדול, אייך אפשר לקחת כל פרי ולעשות איזה מרקחה ולזרוע באדמה ואחרי שעה גודל עץ שלם, המלך שמע והאמין מיד, קרא לסגן המלך ולשר האוצר ואמר להם: יש סוד גדול, אשר יכול לרומם את המלכות להיות הראשונה בין ראשונות, ולהעשיר את קופת המלכות.

הלכו לאותו נידון למוות לשדה לראות את אשר יעשה, עמדו כולם ברטט ובחלחלה באימה וביראה, והנידון למוות מערבב וכ'ו את המרקחה, ובסוף כל התהליך הארוך אשר עושה עומד ואומר: הייים האלו, גנבו וחטאו לפני המלך, טוב לא יצא מידיים כאלו אשר עשו רע, לכן שר האוצר, וודאי ידיו טהורות, לא גנבו מעולם, הוא יזרע את כל המרקחההזאת ויצא פרי בתוך שעה, פחד ואימה שרר על כולם, שר האוצר עמד נבוך ואמר: גם אני כשהייתי קטן, פעם גנבתי, אז וודאי לא יצא מידי מאומה.

העבירו את הדברים לסגן המלך, אף הוא עמד משתומם ונבוך, וגם הוא הודה: גם אני כשהייתי קטן גנבתי, עבר הדברים למלך, ואף הוא אמר: גם אני פעם לקחתי דבר אשר אינו שייך לי, עומד הנידון למוות ואמר: כולם פה גנבים ומדוע רק אני יוצא להורג?

כך, יראה האדם, לפני שדן את חברו לחובה, יראה היכן הוא נמצא, מה אם מעשיו, ורק אז יטען על חברו, ומז ילמד האדם יסוד בחייו: לא לדון שום אדם לכף חובה, אלא יראה את מעלת חברו ולא חסרונו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות!