לטהר את הנשמה והנפש לפני שבת - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
ערב שבת קודש פרשת בלק, זמן אשר בקהילת קדש שובה ישראל קידשו להשתדל בשבת זו לסיים את כל התהילים וזכות מצוה גדולה זו הפך ויהפוך הקב"ה את הקללה לברכה אמיתית.

והנה אנשים משתדלים להכניס את השבת בשמחה ובהשתדלות בהוצאות מרובות ומקפידים בשמירת שבת קלה כבחמורה, אך צריכים לדעת יסוד גדול כשם שמקבלים את השבת במעשים כך צריכים לקבל את השבת בנשמה ובנפש האדם.

כפי שמובא בתיקוני הזוהר תיקון ו' את הפסוק: "ושמרו בני ישראל את השבת לדורותם" והקשה התיקוני הזהר, מדוע נאמר לדורותם חסר ו'?, שדורותם חסר ו' הוא מלשון דירה והקב"ה מבקש שלא רק שנשמור במעשים את השבת, אלא גם בדירה של הנפש והנשמה של האדם גם שם ידע האדם לקבל את קדושת השבת בנפשו וברוחו.

ישנם אנשים ששומרים שבת קלה כבחמורה אך נפשם ורוחם נשארת בימות החול והמיוחדות שבשבת זו נקבל על עצמנו לשמור שבת במעשים ואף לקבל שבת לשמור את השבת בנפשנו וברוחנו ולהבדיל את עצמנו ביום קדוש זה בנפש מכל הימים.

וכך פירש השל"ה הקדוש על הפסוק: "לא תבערו אש בכל מושבותכם ביום השבת", אש זה כעס, שישתדל האדם בשבת לא לכעוס ולשמור את נפשו מרומם ומובדל מכל הימים. השבת היא תמצית של כל השבוע כולו אם בשבת שמחים כל השבוע שמחים, אם בשבת כועסים כל השבוע עובר עם כעסים.

נקפיד על הנפש שתשאר נפש טהורה. אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת.

ובשבת קודש זו נסיים את התהילים שמעלת לימוד התהילים כלימוד נגעים ואוהלות.

יעזרנו ה' ובשבוע זה נתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות. שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה.

ישתדלו אחי ורעי להזכיר אותנו ואת בני ביתנו בשבת קודש לטובה ולברכה ונזכה כולנו לגאולה שלמה בקרוב

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת שבוע: פרשת בלק!

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת שבוע:

פרשת בלק!

"וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב" (במדבר כה, א)

בכל שנה בפרשת בלק, עולה בדעתנו פליאה עצומה, אייך דור המדבר, דור דעה, דור שזכו לראות את הקב"ה במעמד הר סיני, נפלו לתחתית איומה ונוראה בעצת בלעם לבלק, להחטיאם בזנות וע"פ מדרשי חז"ל: חוץ מ 24 אלף יהודים שמתו במגפה, הרגו איש את אנשיו, הנצמדים לבעל פעור ורש"י כתב: שכל אחד מדייני ישראל היה הורג 2 ודייני ישראל היו 8 ריבוא ו 8000, כדמובא בסנהדרין.

אם כך, אייך אייך התדרדרו לשפל הנורא הזה?

אלא, מובא בספרים הקדושעם, בלעם נתן עצה להחטיא את בני ישראל בעבירה זו, אך בלעם שיתף את כל העוונות והחטאים, אשר הוא היה פרוץ בהם בעינינים אלו, כמו שחז"ל מביאים: שהיה בועל את אתונו, ובהשפעת עצתו הרעה ובהשפעת מלאכים השחורים, אשר נבראו מכל חטאיו הרבים, נהיה חיבור, לחורבן איום ונורא ולאחת המגפות והמוות וההרג, החמור ביותר שהיה בעם ישראל.

ומפה יש ללמוד ולהיזהר כאשר אדם אשר פרוץ וחוטא ומחטיא במידת היסוד מחבר יחד לטומאה שבו עצה רעה, הטומאה שבו דוחפת ונותנת כל לעצתו הרעה.

וכך מצאנו בכל הזמנים ובכל העיתים, בעלי חטא, הם ייעצו וגרמו אסונות וחורבנות גדולים בעם ישראל, לכן כשרואים אדם בעל חטא ישתדל להתרחק ממנו בכל כח, משום שלא ירחק היום שרצונותיו והנאותיו לא יסתדרו עם דבריך, ואז עצתו תורחב על טומאתו ומלאכיו השחורים, אשר בורא וברא, ונזק גדול אשר מי ישורנו יכול לצאת.

ומה כח לעמוד כנגד דברים רעים אלו? להתחזק באמונה בה' ולילך בדרך של תמים תהיה עם ה' אלוקיך! משום שכאשר הולך בדרך האדם בתמימות קושר את נפשו עם הקב"ה ואז הקב"ה מצילו מכל כוחות הרוע וזאת העצה אשר נתן הקב"ה לאברהם אבינו אייך לעמוד כנגד כל דורו הקשה אשר היו טמאים ומכשפים: "התהלך לפני, והיה תמים", בכל המצבים הקשים, בכל הדברים הרעים בזמנים קשים, התהלך לפני, והיה תמים, התמימות היא הכח הגדול לעבור לשבור ולנצח כל הרע, והתמימות היא מגדילה את כח הקב"ה, וזה: "גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו".

לכן ידע האדם: אם הוא לא מקלקל - אף קלקול לא יבוא אליו.

הקב"ה יתן לכולנו כל לעמוד בימים טרופים אלו, אשר השטן והיצר עומדים בכל פינה להשכיל, להבין, לידע, להיזהר ולהישמר ולילך בדרך טובה!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

איש לרעהו יעזורו - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל"

וידוע, שם יעקב מורה על האנשים המחזיקים ותומכים בידי תלמידי חכמים והשם ישראל מורה על התלמידי חכמים.
והנה הקב"ה ברא את השותפות הזאת, בני יעקב תומכים בתורה ומשפיעים ומעניקים ממונם לתלמידי חכמים והתלמידי חכמים משפיעים ומעניקים מזכותם בתורה ובתפילה לבני יעקב.
אך קורה ברבות הימים, אחרי זמן שהנדיב תומך בתלמיד חכם, עולות בדעתו שאלות רבות: אני עובד קשה מדוע התלמיד חכם ביזבז כך ופה אשתו ביזבזה יותר ואיך מרשה לעצמו הוצאות ומותרות כאלו. ואף לתלמיד חכם ישנם שאלות: אני ממית את עצמי באוהלה של תורה אין לי לא יום ולא לילה והנדיב אשר תומך בי רק במעט ומקבל שכר עצום על תמיכתו מה נתן וכמה נתן וכמה לעצמו מוציא הוצאות מרובות.

על זה אומרת התורה "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", אחד לא מסתכל על פתחו של חברו, על הוצאותיו, על ענייניו, כל אחד מסתכל על עצמו ועוזר ותומך בחברו ללא תנאים, ללא צרות עין.

וזה יסוד גדול כאשר האדם תומך בחברו ועינו צרה בו גורם נזק עצום לנתמך ועדיף שלא היה תומך מאשר תומך בעין צרה.וכך שותפות בין שני אנשים בתורה, אם הלומד מצטער ומקטרג על הנותן ומקפיד עליו גורם רע לנותן. לכן מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, באהבה יעזור לחברו ובנועם.
ויקפיד ביותר בן אשר תומך בהוריו לנהוג בנמיכות קומה ולא יקלקל את המצוה בחורבן של פגיעה באביו או באמו. וכן הורים שעוזרים לילדיהם ינעימו עימם ולא יביאו המצב לקילקול.

דור זה הוא דור קשה אשר הבלבול גדול בו ודברים אלו עדינים ביותר וחכמה גדולה צריכים לנהוג בהם שלא יהיה מקלקל במקום מתקן כי לתקן באנו.
איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.

הפזיזות היא חורבן גדול לחיי האדם - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

הפזיזות היא חורבן גדול לחיי האדם - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

 

מובא בספרים הקדושים: על איש פשוט שנשא אישה ואחרי כמה חודשים לאחר החתונה ראו שפרנסתם קשה מנשוא, החליטו שהבעל יקח את מקל הנדודים וילך לנדוד מעיר לעיר, וממדינה למדינה, להביא את פרנסת המשפחה, וידעו שמסע זה יכול לקחת שנים מרובות.

 

בצר להם החליטו, שאין עצה ואין תבונה אלה לקום ולעשות זאת, ונפרדו בכאב, והבעל הלך לדרכו.

 

בדרך לא דרך, האישה חיזקה את בעלה שתשמור את  כל מה שצריך לשמור, שנים עברו ואחרי כעשרים שנה, חזר עם רכוש מרובה למשפחתו, אחרי שלא היה שום קשר עם בני משפחתו, לפני שנכנס בהתרגשות לביתו, שמע את אשתו מדברת עם איש זר, כעס כעס גדול וחמתו בערה בו, הוציא את חרבו ורצה להיכנס ולהכות את שניהם למיתה בחרבו, רגע לפני שעשה זאת, נזכר בצוואת אביו לפני מותו לעולם על תיכח החלטה עד אשר תישן לילה עם המחשבה על מעשיך, האם טובים או לא? החזיר את חרבו לנרתיקו ואמר אמתין עד מחר בבוקר ואז אנקום את נקמתי - ישב ועצר ובלם את כעסו ומאחורי החלון שומע אותם מדברים ובתוך הדיבור שומע את אשתו אומרת לאדם הזה, כמה צער יש בליבי על אביך, אילו ידע לפני שיצא לנדוד בשביל פרנסתנו לביטון חיינו לעת זקנה, שהרה אני ודאי היה בא מהר ומחתן אותך ושמח בך שמחה גדולה, כששמע אותו אדם את המילים הללו, כחרב נדקרה בליבו, אם בכעסו היה נכנס ועושה את אשר רצה לעשות, היה הורג את בנו חמודו ואת אשתו, אשר מסרה נפש על בנה בצער ובעינוי הנפש ובעניות מרובה.

 

לכן יזהר וישמר האדם, לעצור ומנוע את עצמו מדחפים וכעסים ויעצור קמעה ואז ודאי הרבה מהטעויות ומהשיגיונות, אשר מצטער עליהם בחיים, לא יצטרך להגיע, להתעצב, ולהצטער!

 

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

בשורות טובות!

 

http://youtu.be/o-Qd0jeHF_A המחשבה והמעשה - פרשת בלק -הרב פינטו שליט"א

 

אין לדעת כח של פעולה קטנה - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

אין לדעת כח של פעולה קטנה - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

 

מעשה אשר נעשה עימנו לפני שתים עשרה שנים, ערב  ראש חודש אלול היינו צריכים לנסוע ביום חמישי לדרום אמריקה, והכל היה מוכן, מסרנו את השיעור, ובדעתנו כבר לילך לשדה תעופה לנסוע, נכנס אלינו אחד מן האהובים החביבים, אשר משפחתו רמה ואביו זצוק"ל היה מן הצדיקים האהובים על מו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל, וביקש ואמר: השבת הקרובה אני חייב להיות בבית עם כבוד הרב, עמדנו נבוכים, מצד אחד בשובה ישראל לא נהוג כך לאמר, ומצד שני אדם זה צדיק ובעל מידות וענוה מיוחדת, בקשנו מהצדיק שהיה צריך להוליכנו לשדה התעופה לילך לבית וחזרנו לבית, ביום שישי בבוקר, אותו אדם מבני עליה התקשר לרבנית וביקש: שיהיו בשולחן לא הרבה אנשים אלא רק שתים עשרה אנשים, אף זה היה תמוה ביותר, אך הענוה והפשטות והצדקות שלו הכריע, וביקשנו שכך יעשו.

 

בכניסת שבת אותו צדיק בא וביקש לישב בכסא לידינו, וכל הסעודה שר בשמחה שירים של אבותינו הקדושים, ושתה בשמחה משקה, והשקה את כולם, ובכל רגע עמד וביקש ברכה למשפחתו, ובירך את כל הסובבים, בסיום הסעודה ביקש להיכנס איתנו לחדר הפרטי שלנו, ואנו תמהנו מכל ההתנהגות הלא רגילה והלא מקובלת הזאת, וגם שאינה מתאימה לאיש האציל נפש הזה, אשר הכרנו אותו יותר מעשר שנים לפני כן.

 

כשנכנסנו התחיל לבכות בכי מתוך שמחה ולאמר לנו: יש לכבוד הרב צער מבנים שעדין לא זכה, אך אני מבטיח לכבוד הרב, בשלוש החודשים הקרובים הרבנית תיפקד בבן תלמיד חכם גדול שיעשה נחת רוח לאבותיו הקדושים, וכן הישיבה הקדושה, שכל כך חשובה ויקרה לכם, יקרו בה ישועות גדולות ותפרוץ ותרבה ותגדל ויהיה בה שפע גדול מאוד ולא יחסר כל טוב מבית המלך, אך בקשה ביקש שהוא מרגיש שעומד לסיים את חייו, ומבקש הוא לפרנס את אשתו ואת ילדיו, עמדנו והוכחנו אותו על דברים אלו, אייך פותח פיו לדברים אלו וכו', אך עמד בדעתו, והשבת המשיך בהתרוממות הנפש גדולה ביותר.

 

במוצאי השבת טסנו לדרום אמריקה, וכשעצרנו באמצע הדרך לחניה, הגיע טלפון שבו אמרו: אותו צדיק יצא לעבודה בבוקר יום ראשון ונפטר בפתע בצורה מחרידה, וכל אשר אמר לנו באותה שבת התקיים במלואו, ל-ג חודשים, ה' פקד אותנו בבן זכר, ומן אותו היום הישיבה עלתה והתרוממה לדרגות גבוהות וקדושות, ואף אנו רואים זאת בחוש, זכינו שהישיבה הקדושה מחזיקה יותר ממאה אלמנות בכל חודש בפרנסה מלאה, אך במשפחה רמה זאת, כל אשר צריכים מבית ועד חינוך הבנים וכו', בכל פעם אשר יודעים שצריכים דבר, רואים ישועה מידית באותו היום, אף בימים אשר היו מרים וקשים עלינו, ראינו אייך הקב"ה מאיר לנו, בכל פעם אשר ביקשו דבר ראינו אור גדול מאוד ועוד חזון למועד.

 

והנה, אם לא אותו היום, יום חמישי, אשר התעכבנו ולא טסנו לדבר של חובה ונשארנו לשבת, אותה ברכה וישועה הינו מפסידים אותה, דמצוה גוררת מצוה ושכר מצוה מצוה, ומצוה מצילה ומגינה, ויודעים אנו בבירור שכח מצוה הזאת שוברת מסכים, ומרגישים אנו בחוש שממתקת את הדינים בשמים, ולאחר כל ההשתדלות מצד הישיבה נהיה צינור לתפילות להיכנס, ולאחר מכן נהיה שפע מרובה ושמחה בשמים ובארץ.

 

לכן נקבל על עצמנו קבלה חזקה ביותר, לא לזלזל בשום ענין, אף אם נראה ענין קטן ביותר, ניקח אותו מהר לידינו ונקימו בכל כוחנו, מי יודע בדבר קטן ביותר מה טמון ומה נמצא, לפעמים ישועת עולמים לו ולזרעו נמצאים בדברים שנראים קטנים ביותר!

 

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

בשורות טובות!

 

http://youtu.be/O3F-q2Ynptw תמיד יש תקוה -הרב פינטו שליט"א

 

המחשבה היא שורש הן לרע והן לטוב - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

כאשר בלעם הולך לקלל את בני ישראל קורה דבר פלא, האתון של בלעם לוחצת את רגל בלעם אל הקיר ובלעם מכה אותה והיא פותחת את פיה, שזה דבר פלא גדול שאתון תיפתח את פיה ואמרו חז"ל שבריאה זו נבראה מששת ימי בראשית. ובלעם מנהל דין ודברים עם האתון.

והנה דבר זה פלא גדול אשר צריך בירור ואפשר לבאר ולאמר על פי יסוד גדול, אמרו חז"ל: כאשר דוד המלך שלח את יואב בן צרויה להלחם עם בני ארם אמרו הארמים ליואב הלא לבן סבינו ויעקב סבך עשו בינהם שבועה והקימו גל אבנים שלא יעבור איש אחד להרע לרעהו ואם כן כיצד תבואו להלחם בנו.

לא ידע יואב מה להשיב להם וחזר אצל דוד ושאל אותו: מה נענה לארמים?. אף דוד לא ידע מה לענות. הלכו דוד ויואב לסנהדרין כמו שדוד המלך כותב בתהילים: "למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים" וגו', שהיה צריך דוד ללמוד מהסנהדין את הדין ואמרו להם הסנהדרין והלא בלעם עבר ראשון את הגל והפר את השבוע שלא להזיק לבני ישראל שנאמר: מן ארם יניחני בלק מלך מואב וגו'.

והנה צריך להבין, דברים אלה תמוהים ביותר שהרי הסנהדרין לא אמרו איזה חידוש גדול רק הביאו את דברי התורה ואיך דוד לא ידע את ההלכה הזו וכן יואב?. אם כן מה הוסיפו הסנהדרין בדבריהם לדוד וליואב?.

ומובא במדרש תנחומא שהקיר שהאתון לחצה את רגלו של בלעם היא הייתה הגל אבנים שהקימו לבן ויעקב בשעת הברית והשבועה ביניהם. וכידוע דברי חזל שבלעם הוא לבן הארמי והלך כעת להפר את השבועה ולכן יד העדים תהיה בו בראשונה והגל אבנים, שהם העדים, פגעו בו בראשונה וכמו שידוע המעשה בבחור ובחורה שנשבעו להתחתן והבור והחולדה נקמו את שבועתם ולכן הגל אבנים הזו היא נקמה את דבר הפרת השבועה.

ואפשר לבאר ולאמר: בלעם לא עשה מעשה אלא רק חשב מחשבה להזיק לעם ישראל ולקללם והיה צריך את הכח של הסנהדרין לפסוק להלכה שמחשבה רעה של אומות העולם הקב"ה מצרפה למעשה ולכן עצם חציית הגל היא מחשבה הרעה נקרא הפרת השבועה ורק סנהדרין יכלו לפסוק זו להלכה והתירו לצאת למלחמה.
יזהר וישמר האדם ממחשבות רעות משום שהם שורש לרע ושורש לטוב, במחשבות טובות אפשר לבנות 
ולהבנות ולהגיע להשגות גדולות.

בשורות טובות והצלחה מרובה

על ידי אמונה ניתן לשנות סדרי עולם - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

 

לשנות את העתים ואת הזמנים, אפשר על ידי כח האמונה, וכשנתבונן עד כמה צריכה להיות האמונה, המדרש מביא: "לך אל הנמלה עצל ראה דרכה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה", וכשנתבונן על חיי הנמלה, אשר שלמה מזכיר ואומר, נראה דבר פלא גדול, אמרו חז"ל: כל חיותה של הנמלה אינה אלא 6 חודשים, וכל מאכלה אינה אלא חיטה ומחצה, והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל אשר מוצאת, חיטין ושעורין ועדשים.

 

ומובא בשם רבי שמעון בר יוחאי: מעשה היה, ומצאו בבור הנמלים שלוש מאות כור (וכשנרצה להבין את הכמות 72.540 ליטר בנפח ובמשקל 51 ק"ג), והנה אם מאכלה הוא חיטה ומחצה, וחיה 6 חודשים, בשביל מה כל הכמות העצומה של האוכל? אלא, מתרץ רב תנחומא, הנמלה יש לה אמונה חזקה בהקב"ה, ואומרת: כעת חיי הם רק 6 חודשים, אך אולי הקב"ה יאריך את ימי ואחיה יותר, ואם כך אצטרך יותר אוכל, ובשביל האמונה אוגרת את כל מאכלה.

 

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

בשורות טובות!

 

http://youtu.be/GQF7T6TPc7c להצליח יותר -הרב פינטו שליט"א