פרשת וישלח!

"ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו"

כאשר האדם עומד במצבים קשים ומתפלל ומחכה לנס שיעשה איתו הקב"ה - זהו אינו דבר פשוט שנעשה לאדם נס!

ונבאר הדברים: הקב"ה ברא את העולם והטביע בעולם את טבעו, השמש זורחת בזמן, שוקעת בזמן, כך העולם נוהג מבריאתו וכל דבר בעולם כך הוטבע בו טבע להתקיים, וכאשר הקב"ה עושה נס, מחסיר הוא מן דרך הטבע אשר טבע בעולם או בדבר המסויים ואין הקב"ה רוצה ל...

קפח או להחסיר לשום בריאה בעולם ולאחר זמן מחזיר הקב"ה את מה שקיפח והחסיר על ידי הנס לאותו בריאה, מה שנחסר ממנה.

לכן ידע האדם שפעמים רבות אף אם הוא סובל ומצטער יתן לדברים ללכת כדרך הטבע בלי שישנה הקב"ה את סדרי מעשה בראשית על ידי נס, כי אינו יודע מתי יבא לו הפירעון להחזיר לטבע מה שנלקח ממנו!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
לכל החברים היקרים והצדיקים,שבת שלום ומבורך ושפע גדול לכל עם ישראל!

1. "דאגה בלב איש יקטיננה"
   
   צריך לדעת יסוד גדול: כאשר האדם חושב על דבר ונותן בו ממש, הוא מגדיל אותו ומעצים אותו, חס ושלום כשיש לאדם רודף אשר מציק לו ורודף אותו, אם יחשוב עליו וידבר עליו הוא מחזק ומגדיל אותו ונותן לו כח, הפתרון לדחוק אותו מהמחשבה, לא לחשוב, לא לדבר, וכך מוריד את כוחו של הרודף, בכל ענין כמה שמתעסק יותר - נותן משמעות לענין!
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   לכל החברים היקרים,היום יתקיים השיעור השבועי בישיבה בניו יורק בשעה 13:00 שעון ניו יורק, ובשידור ישיר בישיבה הקדושה באשדוד בשעה 20:00,כוךם מוזמנים!
   יום טוב ובשורות טובות לכולם!

1. הקטנת הבעיות מסייעת לפתרון!
   
   בכל התחלה חדשה היצר מנסה לייאש את האדם ולשים לפניו את כל הדברים הלא נוחים ולהגדיל מול עיניו בעיות קטנות ולעשותם כדברים גדולים וקשים, אך צריך לדעת שזה עצת היצר הרע וצריך האדם לבטוח בה' ולהתקדם לעבר הדברים בביטחון בהקב"ה, ולא לקחת את כל הבעיות כמקשה אחת, אלא דבר בעיתו מה טוב, כל צרה ובעיה או כל ענין כשיגיע יעמוד ויתמודד כנגדו, וינסה האדם לחלק בדעתו - לשים במקום את דאגות הפרנסה ובמקום אחר דאגות השלום בית ובמקום אחר דאגת דאגת הילדים ולא יערבב את כולם יחד, כי אם יערבב את כולם יחד - חורבן גדול יהיה לנפשו, יקצה זמן למחשבה על הפרנסה, זמן לשלום בית וכן הלאה!
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   לכל החברים היקרים והצדיקים!
   יום טוב ומבורך ורק בשורות טובות לעם ישראל!

הדרך להתמודד עם בעיות!

נתעמק ונחשוב, אדם עבד קשה מרגיש בסוף היום חלש ומותש, משום שעבד קשה, אשם אשר היה עצוב ומדוכא גם מרגיש מותש, אפילו שלא עשה שום פעולה גופנית, ומדוע? כי כל הכולות הולכים בעצבות אשר היה עצוב ומאבד את כוחותיו, אפילו שבשכל פשוט נראה שמי שלא עבד רק ישב והתעצב, צריך להיות לו יותר כח, אך לא כך, מאבד את כוחו, את שכלו, ואת תעצומות הנפש.

לכן צריכים להגיע להבנה נפשית עמוקה, שכל בעיה, 

אף הקטנה שאומרים שרוצים לפותרה, לא רק לומר, אלא לרצות מעומק הנשמה גם להפסיד מעט מהכבוד ומהממון ולפתור הבעיה, כי כל עוד היא פתוחה - משקולת היא לעתיד חיי האדם, וכאשר מבינים זאת בנפש, קל יותר לבנות חיים טובים, שהאמת והשלום אהבו, ולחיות חיים קלים יותר בלי משאות ומכאובים בלב ובנשמה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
לכל החברים היקרים והצדיקים,יום טוב ומבורך!

התמודדות בכוח האדם עצמו!

צריך לדעת יסוד גדול: שהאדם מגדיל את הבעיות אשר יש לו, רוב הבעיות אשר
אנו שומעים הם לא קשים כפי שהאדם חושב בדעתו, משום שאם זו בעיה קטנה האדם
מרגיש עצמו קטן, לכן יש לאדם יצר הגאוה גם בבעיות והוא מגדיל את הבעיה
ובאמת אינה גדולה, כל אדם על פי דרכו מחפש ומגדיל את צרתו ןאת בעיותיו,
אך רוב הבעיות אינם גדולים וקשים כפי שהאדם מגדיל ומרחיב אותם, נחפש
לראות את הטוב והחיובי שבכל ענין וענין, ולחפש מה לומדים מכל זמן מורכב
ואייך מפיקים תועלת מכל משבר, האדם יכול להיבנות גם מהדברים הקשים ביותר
- ויכול חס ושלום ליפול ליאוש ולאבדון גדול ביותר.

נשתדל לקבל על עצמנו: להתחזק באמונה בבעיות, אף הגדולות להקטינם כמה
שאפשר, ולכן דאגה בלב איש יקטיננה, וכמה שיקטיננה - כך הבעיה הולכת
וניהית קטנה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
לכל החברים היקרים והצדיקים, יום טוב ומבורך ובשורות טובות!
לא לשכוח היום בשעה 12:00 שעון ניו יורק שיעור הלכה מיוחד במינו מפי כבוד
האדמו"ר שליט"א בישיבה במנהטן,
השיעור יועבר בשידור ישיר בישיבה הקדושה באשדוד בשעה 19:00 ובאתר הישיבה
בכתובת: www.haravpinto.com

1. לשים מעצור למחשבות!
   
   ישנם מחשבות ועצות שנראות לשם שמים, שהם רק עצת היצר הרע, וזה היצר מחופש לצדיק, למחשבה טובה ולעצה טובה לשם שמים, וזה מפלה של היצר הרע.
   
   לכן יזהר האדם לשים מעצור למחשבותיו, האדם קרוב לעצמו ומשוחד מעצמו, ורואה את טובת עצמו וקשה מאוד לשלוט על עצמו, והמרחק בין המחשבה והדמיון למציאות רחוק מאוד, וכשמגיעים למציאות - מבינים כמה רחוק הייתה המחשבה מן המציאות.
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   לכל החברים היקרים והצדיקים המשך יום טוב ובשורות טובות!

1. מעלת השבת - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   לאחי ורעי האהובים והחביבים:
   הנה נכנסים לשבוע חדש, שבוע אשר ודאי הקב"ה יאיר לנו בו אורה ושמחה וישועה מרובה.
   הנה בארבע שנים שחלפו, בכל עת וזמן אשר קיבלנו על עצמו להכניס את השבת כשעה לפני זמנה, ראינו ישועות גדולות מאוד מעל הטבע אשר עוד יסופרו ויוחקו לזכרון עולם. הכוח של שבת קודש גדול ביותר והאור המאיר מכוח השבת מאיר את המקומות האפלים והחשוכים וכן המקומות ...

   אשר מנסים להחשיך אותם.
   ולכן אחי ורעי נשתדל לקבל על עצמנו, לקראת השבת הבאה עלינו לטובה, לקבל את השבת כשעה לפני זמנה ונזכה אחרים לשמור ולעשות ולזכות אחרים לקדש את השבת ואת קבלה קדושה זאת אשר בעזרת ה' תאיר את האמת האמיתית.
   זכות השבת גדולה ביותר וידוע המעשה ביוסף מוקיר שבת אשר היה עני וחי חיי דוחק, אך היה מקפיד הקפדה גדולה לענג ולכבד את השבת ובשכונתו היה גוי עשיר אשר החוזים בכוכבים אמרו לו: דע לך שכל ממונך בסוף יהיה של יוסף מוקיר שבת. פחד אותו עשיר מסוף כזה ומיד מכר את כל רכושו וקנה יהלום גדול ויקר מאוד ועל ראשו לבש כובע אשר שם החביא את היהלום היקר וכך יצא להנאתו לטייל ברחובות העיר, בטוח בעצמו שודאי כעת יוסף מוקיר שבת לא יזכה לקחת ממנו את רכושו הרב והעצום.
   אך כשהגיע אותו גוי עשיר ליד הנהר, רוח חזקה היתה והכובע עם היהלום נפל לים, דג גדול בא ובלע את הכובע עם היהלום וכך אותו עשיר איבד את כל ממונו, הגיע ערב שבת וכבר בכל בתי ישראל התכוננו לכבוד שבת, כל הסעודות היו מוכנות לשבת מלכתא, אך הנה מגיעים דייגים גויים ובידם דג גדול אשר מנסים למכור את הדג, אף אדם לא רצה לקנות את הדג גם משום שיקר מאוד היה מחירו וגם כבר כולם הכינו את סעודת השבת ואינם צריכים כעת את הדג הגדול והיקר.
   אך יוסף מוקיר שבת, שעני היה, הלך ורכש את הדג וכשהתחיל להכינו ולבשלו לשבת מצא בו יהלום גדול אשר ממנו התעשר עושר גדול ביותר.
   ואמרו חז"ל: על מה זכה יוסף מוקיר שבת לעושר הגדול הזה?, ופירשו ואמרו: יוסף היה חסיד וצדיק וכשראה את הדייגים הגויים מגיעים עם הדג חשב ואמר: כעת שום אדם לא יקנה את הדג משום שסעודות שבת מוכנות אך הדייגים לא יבינו זאת ובנפשם יותר לא יביאו דגים לעיר למכור משום שפה לא קונים ואז יחסרו בשבתות הבאות דגים ליהודים לכבוד שבת. לכן, אף שכבר היה לו דגים מוכנים לשבת והוא היה עני גדול קנה את הדגים לשם שמים, לעתיד של בני הקהילה שיהיה להם ממי לקנות בשבתות הבאים ולא יתרחקו הדייגים מן העיר. ועל מעשה זה זכה לעושר גדול ולזכות ביהלום שכל כספו של הגוי העשיר היה בו.
   הנה פה לומדים מוסר גדול מאוד, השכר של העושר הגדול לא היה על שום מצוה מעיקרי המצוות אשר אנו מחויבים בהם, אלא דאגה על בני הקהילה להקל עליהם לשבתות הבאות שיהיה להם סעודת שבת עם דגים ועל זה זכה לשפע הגדול. ומפה לומדים מוסר גדול, הדאגה והראיה לכלל עם ישראל בענייני שבת מזכים את האדם לכוחות ולזכויות מרובות ביותר.
   הנה הקבלה שנשתדל לקבל על עצמנו, ברוב עם הדרת מלך ובעזרת ה' אלפים ורבבות, כאיש אחד בלב אחד, נכנס לשבת הבאה עלינו לטובה כשעה לפני זמנה, ישפיעו שפע מרגע הקבלה וכבר נראה תשועת עולמים והמאיר לארץ ולדרים יאיר את האמת והצער והיגון אשר השטן ושליחיו מנסים להחשיך את העולם יפרמו ומלכות הרשעה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
   וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ואין עצה כנגד ה'.
   ישתדלו אהובי וחביבי לחזק מצוה זאת בכל כוח ונזכה לאורה גדולה ולתשועת עולמים ברוב עם הדרת מלך. וישתדלו להעביר לנו השמות של כל מי שמקבל על עצמו.
   ונזכה לאור חדש על ציון תאיר.
   הצלחה וישועה מרובה.

ה' יעזור!

לאדמו"ר מרוזין זיע"א: היה ילד פלא חריף ופיקח, דוד משה שמו, שלימים התפרסם כאדמו"ר מצ'ורטקוב, יום אחד ראה הילד דוד משה יהודי ממתין ליד חדרו של אביו להיכנס לעצה וברכה, אמר לו בבקשה, כאשר תצא מחדרו של אבי תאמר לי מה אמר לך!, כשיצא היהודי שאל אותו הילד: מה אמר לך אבי? ענה לו: הרבי ברכני שה' יעזור, הקשה הילד, ועד שה' יעזור מה יהיה עמך? נבוך היהודי ולא ידע מה לענות, נכנס הילד דוד משה לאביו, ושאלו: כלום איזו תשובה נתתה לשואל, ומה יהיה עליו עד שה' יעזור לו, הרי זקוק הוא לישועה, אמר לו אביו: הלא פסוק מפורש הוא, כאשר יעקב אבינו בקש את ברכת ה' אמר לו השי"ת - "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך", דהיינו שגם כשימתין יעקב לישועת ה' כאשר ה' דיבר לו, עדיין ה' לא יעזבנו, ועד שה' יושיע - לבנתיים ה' גם יעזור!

(פניני דברי יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים,שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות!

"אם אין אני לי מי לי" - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

ערב שבת קודש, זמן של התעלות הנפש והתקשרות לבורא עולם.
וצריך האדם לדעת שבכל יהודי חבואים כוחות עצומים ביותר אשר אין הוא משער ומתאר מה יש בתוכו, השיגרה של החיים גורמת לאדם לאבד בהבנתו מה טמון בתוכו, יש לאדם כוחות עצומים להתמודד עם כל מצב ואף הקשה ביותר, ובמצבים הקשים שמה נבנים הדברים הגדולים והעצומים אשר הם נשארים כנכסי ברזל לדורות הבאים.
הנ...

ה מצאנו בפרשת השבוע, רחל אמנו בצער גדול רואה את אחותה לאה עם ילדים ולה אין ילדים, הולכת רחל ליעקב אבינו ומבקשת ממנו: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". יעקב עונה ואומר לה: "ויחר אף יעקב ורחל ויאמר: התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן".
הנה קשה ביותר, אשה אשר לא זכתה לפרי בטן, אין דבר כואב וקשה מזה צער גדול ביותר, יעקב אשר היה רחמן היה צריך לעודד יותר, ליתן לה תקוה, להתפלל עליה, אך יעקב נוהג עם רחל בצורה קשה ביותר, כועס עליה ואומר לה: התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן. רשי אומר: ממך מנע, לי יש בנים מלאה. אלו מילים קשות מאוד לאשה מצירה, איך יתכן לאמר כך על בכיר האבות יעקב אבינו?
אלא אפשר לבאר ולאמר: האדם צריך לדעת יסוד גדול בחיים, חברים זה דבר טוב ומשפחה לפעמים יותר טוב, אך יש מצבים בחיים והם בזמנים העיקריים והקריטים בחיים אשר האדם נשאר לבדו, "ויותר יעקב לבדו וכו", בלי עזרה, בלי חמלה ובלי מי להשען עליו ובזמנים האלו "אם אין אני לי מי לי", האדם צריך לאזור אומץ וכח ולעמוד איתן ולהתמודד עם הניסיון אשר הקב"ה שם אותו בו ואם יחכה לעזרה של אחרים ולתמיכה של משפחה, ישקע וילך וישקע עד אשר יאבד את עצמו ותאבד תקותו. וזה אשר קורה להרבה אנשים מחכים שמישהו יושיע אותם, שמשהו יגאל אותם ונשארים מצפים ומחכים שנים על שנים עד שתמות להם השנים. רחל אמנו לא זכתה לבנים והיה עמה את האמונה ביעקב, הוא יעזור לי, הוא יושיע אותי, נתנה את כל תקותה בבחיר האבות יעקב, אך יעקב ידע שפה זה סוג של התמודדות של רחל לבד, בלי עזרה, בלי תמיכה, בלי שום כח שיוכל לעזור לה. לכן יעקב עונה לרחל אמנו בצורה קשה ביותר, "התחת אלוקים אנוכי", יש דברים שזה תחת אלוקים ואני יכול לעזור לך ולתמוך בך ולהשתדל, פה זה דבר אחר, אם את לא תעמדי ותעשי מעשה ממני לא תצמח לך הישועה.
וידע האדם שהרבה מהניסיונות המהותיים בחיים אלו נסיונות שלך בינך לבין עצמך, אל תחכה שמשהו יבוא מרחוק ויושיע אותך ממצבך, תעמוד אתה איתן חזק, תתפלל להקב"ה ואל תירא ואל תחת עד אשר הקב"ה יגאל אותך ויושיע אותך ממצבך.
נכנס לשבת גיבורים לעמוד בפרץ, נשאב כוחות משבת מלכתא ונדע שישועת ה' כהרף עין, עודם מדברים ואני שומע.
ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות.
שבת שלום ובשורות טובות

פרשת ויצא!

להתפלל למי שמפתח הישועה בידו!

"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי, ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן, ותאמר הנה אמתי בלהה בוא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה" (בראשית ל, א-ג)

"אשר מנע ממך - אני יש לי בנים, ממך מנע ולא ממני" (רש"י)

אנו קוראים בפסוק את תשובתו של יעקב לרחל - והלב זועק: וכי כך משיבים לאישה שלא נפקדה בפרי בטן? במקום להרעיף מילות נוחם ועידוד, לומר לה כי לעולם אין להתייאש מן הרחמים, להבטיח לה כי יעתיר בתפילה בעבורה, זה מה שיש ליעקב לומר לה: "אני יש לי בנים, ממך מנע ולא ממני"? הלא לעינינו נראה שיש כאן אכזריות נוראה!

נוכל לבאר, שיעקב ידע שיהיו לו שנים עשר שבטים, ואם הוא מתפלל שיהיו אלו דווקא מרחל, אולי יבוא הדבר על חשבון אשה אחרת, ועל כן הוא אומר "התחת אלוקים אני", כלומר: אני יש לי בנים, ועלייך אינני יכול להתפלל, ולא על אישה אחרת, אלא בורא עולם יקבע מי תזכה להוליד את שבטי - קה.

עוד יש לבסביר על פי המעשה הנודע באחד מצדיקי הדורות, שבאה אליו אישה שלא זכתה להיפקד בילדים וביקשה שיאציל עליה מברכותיה, אמר לה הצדיק: רצונך בברכתי? ןבכן, אין היא ניתנת חינם, הניחי על השולחן כך וכך מטבעות זהב - ואברכך, החלה האישה לזעוק כי זהו סכום עצום שאין ביכולתיה לעמוד בו, את ביתי הדל וכל רכושי אצטרך למכור, ועדיין לא אגיד לסכום עצום זה שהרבי מבקש ממני, אנא ברכני ללא תמורה! זעקה במר ייאושה, אך הצדיק בשלו: אתן לך ברכה רק לאחר שסכום הכסף במלואו יונח כאן על השולחן! זהו תנאי קודם לברכה.

לאחר שעה ארוכה של ניסיונות שכנוע ותחנונים, נואשה האשה מן הצדיק, קמה ממקומה ואמרה: לא צריך, אתפלל בעצמי לה' והוא כבר יושיעני!

כששמע זאת הצדיק, אורו פניו והוא אמר לה: את זאת בדיוק רציתי לשמוע מפיך, הטלת את כל יהבך עליי ושכחת שיש בורא לעולם, מעתה כאשר הבנת שאצלו נמצא המפתח לבקשתך - בודאי תיעני ותזכי לפרי בטן!

ואולי נאמר שמעין זאת היה אצל רחל, שביקשה מיעקב אבינו לברכה שתזכה לילדים, אך יעקב השיב לה את התשובה שנראית לנו כאכזריות, חלילה, כדי שתתפלל למי שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, והוא בודאי ישמע את תחינתה וייעתר לבקשתה.

ולמדנו מכאן לקח נפלא: האדם יכול להושיע את עצמו בתפילתו יותר מכל אחד אחר, אם רק יכוון את ליבו ומחשבותיו אל קונו, ישים בו את כל מבטחו ויקבל על עצמו להתקרב אליו ולעשות את רצונו יתברך - ויוושע!

(תורת יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים,שבת שלום ומבורך!

1. התמודדות!
   
   מרגע שנולד האדם לעולם, מחפש הוא דבר אשר לעולם אינו מוצא את הדבר שמחפש, בגשמיות למצא את אשר מחפשים - אפשר למצא רק ברוחניות, העשיר מחפש כל חייו ואינו מוצא, העני מחפש, הבריא מחפש, והחולה מחפש, ומה שמחפשים נמצא רק ברוחניות, כמה שישביע את יצרו - ירעב יותר, כמה שיחשוב שיהיה לו וזה יספקו, ימצא שזה הרעיבו יותר, כשנולד לעולם, האדם נכנס למלחמה ולחיפוש אשר אינו נעצר, מי שיש לו מנה רוצה מאתים.
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   
   לכל החברים היקרים והצדיקים!
   יום טוב ושקט ורק שיהיה בשורות טובות לעם ישראל!
   על פי הוראת פיקוד העורף היום לא התקיים השיעור השבועי של כבוד הרב!

1. סוף מעשה במחשבה תחילה!
   
   ישנם אנשים, אשר תאוותם בערה בהם ולא יכלו לשלוט על יצרם ונתנו לתכונות הרעות לשלוט על עצמם, אולי חשבו שהנה נהנו ושמחו, אך לבסוף, החזירו את כל אשר לקחו ויצאו בחרפה ובבושה ובאות כלון, להם, לזרעם ולזע זרעם.
   
   לכן "סוף מעשה במחשבה תחילה", וככל שיפליג אדם ברשעותו, בחטאיו וברוע לבבו, ישלם כפל כפלים, וידע שאין מציאות בעולם לעשות רע והזמן יחלוף בלי חטא ועונש, לכן, יזהר האדם וישמר האדם לא יפול אחר יצרו.
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   
   לכל החברים היקרים הצדיקים, המשך יום מבורך ושקט!
   מחר ב"ה יתקיים שיעור השבועי של מו"ר ורבנו האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א, להשתדל כולם לבא ולחזק את השיעור כמה שיותר!

שבועות ונדרים - הרב פינטו שליט"א

לאחי ורעי היקרים, יבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות.
"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא וגו'". ורשי פירש: וישם מראשותיו כמן מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות.
וקשה, יעקב אבינו, הבחיר שבאבות הקדושים פוחד מחיות רעות, מצאנו אצל הצדיקים אשר החיות היו פוחדים ממנם ויעקב פוחד?, הנה בנו יוסף זרקו אותו בבור מלא בנחשים ועקרבים וניצול. וכן ידועים מעשים רבים על צדיקים שנצלו מכל המזיקים והמרעין בישין, אם כן מה הפחד של יעקב אבינו?.
אלא אפשר לבאר ולאמר המשנה בפרקי אבות אומרת: חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא עכ"ל. כשנשבעים שבועת שוא דבר זה גורם לחיות רעות לבוא לעולם ולהזיק.
ועוד הגמרא במסכת שבועות ל"ט אומרת רבי שמעון בן טרפון אומר: שבועת ה' תיהיה בין שניהם, כשאדם נשבע שבועה לחברו והפר את השבועה, גם חברו אפילו שהוא לא נשבע עדיין יש חטא בידו. והנה עשיו נשבע ליעקב על מכירת הבכורה, יעקב עמד ודרש ממנו: "השבע לי", ועשיו נשבע ואחרי כן עשיו הצטער והפר את השבועה ואמר: "את בכורתי לקח", אם כן חזר בו מהשבועה והרי עלת ה' תיהיה על שניהם, שני האנשים נענשים על שבועת שקר, הנשבע וחברו.
ולכן יעקב אבינו פחד מחיות רעות משום שעשיו הפר את השבועה ובעניין שבועת שוא חיה רעה באה לעולם.
ולכן יזהר זהירות גדולה מכל עניין השבועות, עונשים ודברים קשים ביותר באים על האדם אשר נשבע ולא מקיים, מוטב שלא תידור מאשר תידור ולא תקיים.
וידועה הגמרא בשבת על ביתו של מלך שטבעה בבור ובא איש כפרי ומסר את נפשו והצילה, בת המלך נדרה שתתחתן איתו, באותה שעה עמדה שם חולדה. עברו ימים כל אחד הלך לדרכו, האיש הכפרי לא חשב לרגע שיזכה להתחתן עם בת המלך, הלך והקים לו משפחה ונולדו לו בנים ובנות, אך בת המלך שמרה את השבועה ולא התחתנה, עברו ימים ובאה חולדה והרגה את הבן הראשון וכן את השני. האדם פחד, נחרד חרדה גדולה, הלך לשאול ואמרו לו: האם פעם נדרת נדר ולא קיימת, עמד ואמר: כן, לבת המלך וחולדה עמדה ושמעה.
אמרו לו חכמים החולדה באה להזכיר וכו'. הנדרים זה דבר מסוכן ביותר, "נשבעתי ואקיימא" האדם נשבע ונדר לקיים את התורה הקדושה, ללכת ביושר, בהגינות ומוטב שלא תידור משתידור ולא תקיים.

כל ההתחלות קשות!

כל ההתחלות קשות, לכן חכם עיניו בראשו לפני שמתחיל דבר חדש ידע בנפשו שההתחלה והראשית קשה יותר.

כל דבר טוב אשר מתחיל האדם, ראשיתו קשה מאוד ואחרי שעומל ומשתדל ומוסר את נפשו, הדבר נהיה קל יותר לעמוד ולהתמודד, וכמו שאדם קונה נעל חדשה, בתחילה הנעל צרה וצפופה ברגלו, עד אשר מואס בה ורוצה להורידה, אך לא בחכמה יעשה אם יורידה, ילבש אותה עוד מעט ולאט לאט תתרחב ונוח מאוד יהיה ללכת עימה.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים, יום טוב ומבורך!
יהי רצון שהקב"ה יתמלא ברחמים על עם ישראל ועל החיילים, שהקב"ה ישמור אותם מכל צרה וצוקה ומכל פגה ומחלה ויצליחם בכל מעשה ידיהם!

כח התפילה!

מובא בשם הבעש"ט: שכל מי שמקפיד בכל מוצאי שבת לעשות סעודת מלווה מלכה, על לחם ולהדליק 4 נרות, לא ימות מן העולם - עד שיזכה לראות את דוד המלך, ובשם מו"ר זקננו רבי ישראל אבוחצירא זצקל"ה: להדליק 4 נרות לעילוי נשמת 4 צדיקים ולבקש בקשה אחת ולא שנים, וחזקה שתפילתו תתקבל.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים!
שבוע טוב ושקט לכל בית ישראל,
בישיבות "שובה ישראל" ברחבי העולם מתפללים על עם ישראל ועל החיילים שהקב"ה ישמור אותם מכל צרה וצוקה ויהיה הצלחה וישועה גדולה!

פרשת "תולדות" - כאשר עשיו מציג עצמו "כמחמיר" בהלכה!!

"ויאמר עשיו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה" (בראשית, כה, ל)

מהי העלטה זו? מדוע עשיו מתעקש לאכול באופן שהוא יישב ויעקב יצוק לתוך פיו מבלי שעשיו יגע באוכל?

אלא, ידוע הדין של "דבר דטיבולו במשקה", כפי שפסק "השולחן ערוך" (אורח חיים סימן קנח, סעיף ד): "אם אוכל דבר שטיבולו באחד משבעה משקין שסימנם י'ד שח'ט ד'ם (דהיינו: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם , מים) ולא נתנגב, ואפילו אין ידיו נוגעות במקום המשקה, צריך נטילה בלא ברכה".

...

עשיו שעטה על עצמו אדרת צדקנות עד שהיה שואל את אביו 'כיצד מעשרין את המלח?', מציג אף כאן את עצמו "כמחמיר וכמדקדק בהלכה" כאשר הוא מבקש מיעקב: "הלעיטני נא", שכן מקפיד ונזהר אני בקיום הדין על כל פרטיו, ומכיון שהעדשים הוטבלו במשקה, אינני רוצה לגעת באוכל...

ויעקב משיב לו: מאחר ואתה נזהר ומקפיד כלכך בהלכה, כדאי לך למכור לי את הבכורה, שהרי בהלכות בכורה יש כל כך הרבה הלכות, ואתה עלול להסתבך ולהיכשל, ואם כן למה לך צרה זו?...

(תורת יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
לכל החברים היקרים והצדיקים, שבת שלום ומבור ושקט לכל בית ישראל!

בס"ד
לכל בית ישראל בשם כבוד מורנו ורבנו עטרת ראשנו האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א שבת שלום ומבורך, כבוד האדמו"ר ביקש בדבר תורה שנשלח לרבבות של אנשים מסביב לעולם , להרבות באהבת חינם להצלחת עם ישראל !! מדברי כבוד הרב: הנה ימים אלו ימים קשים על עם ישראל, צער ודאגה ומחוייבים אנו לדעת שעל ידי אחדות ואהבת חינם ישראל נושע תשועת עולמים וכל הישועות באות על ידי האחדות, "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל". ומחוייבים אנו לאהוב כל אחד מעם ישראל ולראות במעלת חברנו ולא בחסרונם ולשים מול עינינו "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". כבוד האדמו"ר מתפלל על כולם!!
תלמידי "שובה ישראל" בכל העולם תמשיך להתפלל בעד עם ישראל!

אחדות עם ישראל - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

"שמע ה' וחנני ה' היה עוזר לי".
הנה ימים אלו ימים קשים על עם ישראל, צער ודאגה ומחויבים אנו לדעת שעל ידי אחדות ואהבת חינם ישראל נושע תשועת עולמים וכל הישועות באות על ידי האחדות, "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל". ומחויבים אנו לאהוב כל אחד מעם ישראל ולראות במעלת חברנו ולא בחסרונם ולשים מול עינינו "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".
...

והנה מה זה אחדות אמיתית ומה מראה על חברות ואהבה אמיתית?.
ידוע מעשה על אחד מהצדיקים הגדולים שחי בדור שעבר אשר הלך עם אשתו הרבנית לרופא וכשעמדו בחדרו שאל אותם הרופא: מדוע באתם אלי, ענה הרב ואמר: כואבת לנו הרגל, שאל הרופא: מי זה לנו?, הראה הרב את רגלה של הרבנית, אמר לו הרופא: תאמר כואבת לרבנית הרגל, ענה הרב ואמר: כשלה כואב גם לי כואב.
בתשובה זאת יש לימוד גדול ביותר, היום בעוונות הרבים כל אדם חי את עולמו הפרטי, את האינטרסים שלו ואת רצונותיו, כאשר הדבר נוגע לחברו או אפילו לבני ביתו ולקרובים אליו ביותר, בודק האדם עד כמה הקרבה משתלמת לו ועד כמה היא לא תזיק לו והאם כדאי לו להקריב ומה הגבול ששם עליו לעצור ולא להמשיך עוד את ההקרבה, זו לא אהבת אמת ולא חברות אמיתית ואמיצה.
ואהבת "לרעך כמוך", זו אהבה וחברות אמיצה, כואבת לנו הרגל, אין דבר אשר עומד ומפריד בין אחד לשני, כאבך זה כאבי, צערך הוא צערי. וכמו שהגמרא מספרת על אחד מגדולי האמוראים מעולם לא שמח בצער חברו והקשו המפרשים: על זה משבחים את גדול האמוראים שלא שמח בצער חברו?, אלא מתרצים ואומרים גם אם היה לו שמחה בביתו, חתונה של אחד מילדיו וקרה שלחברו יש צער, אותו אמורא ביטל את שמחתו להצטער בצער חברו.
אין דבר מפריד ביני לבין חברי, אין שום ראייה, שום חוצץ, כשאוהבים וכשנקשרים למקום זה צריך להיות אחד, לכאוב את הכאב, לשמוח בשמחה.
וכך מובא מעשה לפני שנים רבות באבא ששלח את בנו להביא מהיער חציר לבוקר, הלך הבן ולא חזר שעות רבות, האבא דאג לבנו דאגה גדולה ויצא לחפש את בנו אהובו, אחרי חיפושים רבים מצא את בנו יושב במרכזו של כר עשב גבוה, עיניו עצומות והוא מתנועע כעלה ברוח, האב התקרב לבנו וטלטלו ושאל: מה אתה עושה כאן דאגנו לך דאגה גדולה ביותר?!, התנצל הבן בפני אביו ובפני כל המחפשים אשר עזרו לאביו לחפשו ואמר להם: כשבאתי לפה במקום לחתוך את העשב התחלתי להסתכל בו וכך בהסתכלות בו בלי הפסקה, איני יודע מתי זה קרה, הרגשתי חלק מפה.
כך צריך האדם להרגיש עם חבריו, עם אוהביו, כשאדם רואה את השונה ואת הטעות ואת האחר בחברו זה כבר לא אהבה וחיבור אמיתי.
כשהולכים בדרך ה' והקוים הם על פי תורתנו הקדושה וברוח יעקב סבא צריך לראות את האחד והאחדות בלי שינוי, כשנכנסים הפרעות וטענות זה מורה על חיסרון בסיסי שאם לא יעצרו אותו ילך ויתרחב, או יהיה מסוכן לעתיד, או שהחיים הופכים לחיי מרורים.
נכנס לשבת קודש בדיבוק חברים באהבה ואחוה, בשמחה במה שנותן לנו הקב"ה ומה' יבוא הטוב.
בשורות טובות ישועות ונחמות.

אחדות עם ישראל- הרב פינטו שליט"א

"שמע ה' וחנני ה' היה עוזר לי".
הנה ימים אלו ימים קשים על עם ישראל, צער ודאגה ומחוייבים אנו לדעת שעל ידי אחדות ואהבת חינם ישראל נושע תשועת עולמים וכל הישועות באות על ידי האחדות, "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל". ומחוייבים אנו לאהוב כל אחד מעם ישראל ולראות במעלת חברנו ולא בחסרונם ולשים מול עינינו "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".
והנה מה זה אחדות אמיתית ומה מראה על חברות ואהבה אמיתית?.
ידוע מעשה על אחד מהצדיקים הגדולים שחי בדור שעבר אשר הלך עם אשתו הרבנית לרופא וכשעמדו בחדרו שאל אותם הרופא: מדוע באתם אלי, ענה הרב ואמר: כואבת לנו הרגל, שאל הרופא: מי זה לנו?, הראה הרב את רגלה של הרבנית, אמר לו הרופא: תאמר כואבת לרבנית הרגל, ענה הרב ואמר: כשלה כואב גם לי כואב.
בתשובה זאת יש לימוד גדול ביותר, היום בעוונות הרבים כל אדם חי את עולמו הפרטי, את האינטרסים שלו ואת רצונותיו, כאשר הדבר נוגע לחברו או אפילו לבני ביתו ולקרובים אליו ביותר, בודק האדם עד כמה הקרבה משתלמת לו ועד כמה היא לא תזיק לו והאם כדאי לו להקריב ומה הגבול ששם עליו לעצור ולא להמשיך עוד את ההקרבה, זו לא אהבת אמת ולא חברות אמיתית ואמיצה.
ואהבת "לרעך כמוך", זו אהבה וחברות אמיצה, כואבת לנו הרגל, אין דבר אשר עומד ומפריד בין אחד לשני, כאבך זה כאבי, צערך הוא צערי. וכמו שהגמרא מספרת על אחד מגדולי האמוראים מעולם לא שמח בצער חברו והקשו המפרשים: על זה משבחים את גדול האמוראים שלא שמח בצער חברו?, אלא מתרצים ואומרים גם אם היה לו שמחה בביתו, חתונה של אחד מילדיו וקרה שלחברו יש צער, אותו אמורא ביטל את שמחתו להצטער בצער חברו.
אין דבר מפריד ביני לבין חברי, אין שום ראייה, שום חוצץ, כשאוהבים וכשנקשרים למקום זה צריך להיות אחד, לכאוב את הכאב, לשמוח בשמחה.
וכך מובא מעשה לפני שנים רבות באבא ששלח את בנו להביא מהיער חציר לבוקר, הלך הבן ולא חזר שעות רבות, האבא דאג לבנו דאגה גדולה ויצא לחפש את בנו אהובו, אחרי חיפושים רבים מצא את בנו יושב במרכזו של כר עשב גבוה, עיניו עצומות והוא מתנועע כעלה ברוח, האב התקרב לבנו וטלטלו ושאל: מה אתה עושה כאן דאגנו לך דאגה גדולה ביותר?!, התנצל הבן בפני אביו ובפני כל המחפשים אשר עזרו לאביו לחפשו ואמר להם: כשבאתי לפה במקום לחתוך את העשב התחלתי להסתכל בו וכך בהסתכלות בו בלי הפסקה, איני יודע מתי זה קרה, הרגשתי חלק מפה.
כך צריך האדם להרגיש עם חבריו, עם אוהביו, כשאדם רואה את השונה ואת הטעות ואת האחר בחברו זה כבר לא אהבה וחיבור אמיתי.
כשהולכים בדרך ה' והקוים הם על פי תורתנו הקדושה וברוח יעקב סבא צריך לראות את האחד והאחדות בלי שינוי, כשנכנסים הפרעות וטענות זה מורה על חיסרון בסיסי שאם לא יעצרו אותו ילך ויתרחב, או יהיה מסוכן לעתיד, או שהחיים הופכים לחיי מרורים.
נכנס לשבת קודש בדיבוק חברים באהבה ואחוה, בשמחה במה שנותן לנו הקב"ה ומה' יבוא הטוב.
בשורות טובות ישועות ונחמות.

התחדשות - יסוד ביהדות!

בעם ישראל יש התחדשות, בכל בוקר זה התחדשות - "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" - כל שבוע זה התחדשות, כל ראש חודש זה התחדשות, אחד היסודות ביהדות זה התחדשות, אדם יכול להיות רשע גמור, אך שב אל ה' ונהיה בריאה חדשה.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים,
חודש טוב ומבורך ובשורות טובות, ישיבות "שובה ישראל" בכל העולם מתפללים בעד עם ישראל, ובעזרת ה' נזכה לשקט ולנחלה!

הזמנים הקשים לעם ישראל - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
הנה שומעים אנו, פה בגלות באמריקה, על הצער והיגון והדאגה אשר חשים בארץ הקודש. נתפלל לריבון העולמים, שומר ישראל שמור שארית ישראל ישראל ואל יאבד ישראל ואל ידח ממנו נידח ויתחזקו אחינו בגופם ונפשם ויום שישי יעבור בשלום ובלי פגע בארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה וכל רע יצא בדאגות והפחדים אשר כלל עם ישראל שרוי בהם בימים אלו.
"משמים השמעת דין ארץ יראה גם שקטה" יש זמנים ששומעים ויודעים שבעיה גדולה עומדת לבוא לעולם ואנשים דואגים ופוחדים מהבעיה המתרחשת לבא לעולם, "ארץ יראה" בארץ האנשים יראים ופוחדים והפחד הזה הוא כפרת עוונות וכל הרע והצער אשר נכתב יוצא בפחד הזה, "גם שקטה" ומהפחד הזה הכל נשתק ועובר וכל הצער עובר בפחד אשר פחדו ויראו כולם. אף לנו הפחד והדאגה אשר כולם שרויים בשעות אלו על כלל עם ישראל יהיה כפרה וה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה.
הנה זה זמן להתחזק בקירבה להקב"ה בהכנעת הלב "לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה".
"הטיבה ברצונך", ירחם על ארץ ישראל ועל יושבי ארץ ישראל.
הנה היום אחד מן התלמידים היקרים והאהובים שאל אותנו מה צריך להתחזק בימים אלו, חשבנו בדעתנו זה זמן להתחזק במידת האמת, הרבה אנשים חשבנו בדעתנו שהם אנשי אמת אך דוד המלך צועק ואומר: "כי כל אדם כוזב", ויזהר ביותר ממידת הצביעות משום שהצביעות היא מהמידות הקשות והחמורות ביותר.
וזוכרים אנו מעשה אשר שמענו בקטנותנו וכל חיינו שמנו אותו מול עיננו, במלך גדול אשר נגנב מביתו אוצר גדול והמלך כעס כעס גדול ושלח את כל חייליו לחפש את האוצר, באותה עיר גר אדם פשוט וצנוע אשר אביו לפני מותו ציוה ואמר לו: בני תדע שמי שתראה אותו מתחסד יותר מידי ומספר על נאמנותו ועל יושרו ועל אהבתו תדע ששקר דובר. והנה בתוך כל החיפושים אשר חיפשו חיילי המלך אחר האוצר הגיע שמועה למלך שמי שגנב את האוצר הוא אותו אדם ישר וטוב לב, אשר קיבל את צואתו מאביו להזהר ולהשמר מן הצבועים אשר מראים כלפי חוץ את יושרם הגדול.
המלך הוציא במשפט מהיר את דינו לתליה, כל העיר הוזמנו לכיכר העיר לשעה מסויימת להוציא את האדם החשוד בגנבה להריגה, המלך עמד במרכז הכיכר ליד חבל התליה והחשוד בגנבה מובא לתליה, רגע לפני שהוציאו אותו להריגה צעק: אתם מוציאים אותי להריגה, אני לא עשיתי כלום, השוטר שהאשים אותי הוא עשה הרע והוא גנב ורק לנקות עצמו העליל העלילה עלי.
מיד המלך שהיה הגון שלח לבדוק בביתו של השוטר ומצא שם את הגנבה.
באותה שעה שאל המלך את האדם ההוא: מדוע הצבעתה רק על השוטר, הרי הוא ודאי לא היה נראה החשוד, מדוע לא על איש אחר הצבעת, איך ידעת שזה הוא?.
אמר האדם: זו צואת אבי, האנשים שנראים ומראים עצמם צדיקים יותר מידי הם הגנבים ובאותה שעה שהוצאתי להריגה ראיתי את השוטר הולך ומסתכל על הרצפה ונזהר לא לדרוך על נמלים, הבנתי שזו צדקנות לא אמיתית וטמון בה שקר גדול מאוד.
ולכן יזהר האדם מן הצבועים ומן המצטדקים יותר מידי, כשעין אמיתית תבחן אותם באמת, בלי משוא פנים, ימצא בסוף את מעשיהם הרעים והגרועים, אשר רק להסתיר את חרפתם עשו את כל מעשיהם והביאו אסון על הכלל בשביל טובת הנאה פרטית וקטנה. אך ועצת ה' היא תקום.
וכך אפשר לבאר על עשיו אשר היה מהצבועים הגדולים, כאשר פגש את יעקב אבינו ביקש ממנו הלאיטני נא מן האדום הזה.
וקשה, מדוע עשיו מבקש שהוא ישב, יפתח את פיו ויעקב ישפוך לו לתוך פיו את האוכל? אלא עשיו הצבוע ידע שההלכה אומרת: דבר שטיבלו במשקה והוא רטוב צריך נטילת ידים ולכן רצה להראות את עצמו צדיק, כפי שהיה שואל איך מעשרים את המלח וכך מראה לכולם שהוא מקפיד לא ליגוע בידיו שיצטרך נטילה ולכן ישפכו את האוכל לתוך פיו.
ולכן יעקב עונה ואומר לו: אם אתה כל כך מקפיד ונזהר תמכור לי את הבכורה, מדוע?, כי בכור יש לו דינים מרובים ובנקל יכול לחטוא ולכן תמכור לי את הבכורה שלא תיכשל חס ושלום.
וזה סוף הצבועים שחרפתם וקלקלתם מתפרסמת.
"ואני אבטח בה'", "עוזי וזמרת יה ויהי לי לישועה

על ידי התבוננות יעשה המצווה בשלימות!

הקב"ה, משתוקק לכל מיני סוגים של עבודת האדם וכשנתבונן נמצא אייך כל תקופה בחיי האדם, האדם עובד את בוראו בצורה אחרת,

כשהוא עשיר - מרבה בצדקה, כשתש כוחו - מרבה בהתבוננות ובעמקות, אם נפל מנכסיו - עוזר לזולת בגופו, בכל גיל, בכל זמן ובכל מצב, העבודה היא עבודה בצורה אחרת.

כך גם בימות השנה, בראש השנה - העבודה היא להמליך עלינו את הקב"ה, ביום כיפור - יום מחילה וסליח

ה,
חנוכה וכן ט"ו בשבט - הודיה להקב"ה על הניסים הגלויים, אשר עשה ה' עימנו, בפורים - הודייה לה' על הניסים המלובשים בטבע.

ישים האדם יסוד גדול מול עיניו, כל אשר עושה, יעשה בשלמות גדולה ומטוהר הלב, מי שעושה דברים לא מושלמים, הוא אכן קיים את המצווה, אך חסר בכזו מצווה חיות!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
לכל החברים היקרים והמיוחדים, יום טוב ומלא בטוב!

בתוך כל הצער לחפש את האור - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה'".
הנה קשה ביותר, רבקה אמנו עשרים שנה עקרה מתפללת להקב"ה להפקד בזרע של קיימא מצטערת מבקשת וכו' וכשעוברת את צער ההריון, כמו הרבה נשים שעוברות את צער ההריון, עומדת רבקה ואומרת: "אם כן למה זה אנוכי", הרי עשרים שנה ביקשת והתפללת לרגע זה, מדוע כך נוהגת רב

קה אמנו?.
אלא חז"ל מבארים ואומרים: הצער של רבקה אמנו לא היה צער של הריון אשר רוב הנשים בעולם סובלות אלא הצער היה צער אחר, חז"ל אומרים כאשר רבקה הייתה עוברת ליד בית עבודה זרה עשיו היה מבעט לצאת ועל זה הצטערה רבקה על בן הפכפך אשר פוסח על שני הסעיפים, בבית עבודה זרה מבקש לצאת ובבית מדרש מבקש לצאת. עד שהלכה לשם ועבר ואמרו לה את דבר ה': "שני גויים בביטנך", זה לא בן אחד פוסח על שני הסעיפים ויש בו מידת ההפכפכות אלא שני בנים. ודרשו חז"ל אלו רבי הקדוש (רבי יהודה הנשיא) ואנטונינוס אשר היו בקשר חזק וגדול ומובא שאנטונינוס היה מתייעץ עם רבי הקדוש על כל ענייני הממלכה שלו ורבי הקדוש הביאו עד שהתגייר, ואז נרגעה שרה אמנו.
אך קשה, מדוע נרגעה, הרי אנטונינוס עתיד להיולד בעוד אלפי שנים, בינתיים עתיד להיולד בן רשע, חוטא ומחטיא, על מה נחה דעתה ועל מה נרגעת רבקה אמנו?.
אלא פה רבקה מלמדת אותנו יסוד גדול, רבקה רואה את כל הצער אשר יהיה לה מבנה עשיו, אך רבקה מסתכלת יותר רחוק מהצער של עשיו ובניו ובני בניו, היא רואה רחוק רחוק נקודת אור גדולה, אנטונינוס וזה מאיר לה את המחשבה ומשמח אותה ומקבלת את הדין באהבה. זה רצון ה' לחפש בתוך כל הצער והיגון את האור גם אם הוא נראה רחוק ואפילו רחוק מאוד, נחה דעתה של רבקה.
ולכן משה רבנו כשראה את המצרי מכה איש עברי, "ויפן כה וכה" משה רבנו הסתכל עד סוף כל הדורות וראה שאין שום טוב טמון בו ורק אחרי כן הרגו כי אם היה בו טוב משה רבנו היה מניח אותו עם כל הרע שהיה במצרי וכל מעשיו הרעים.
וידע האדם שיש דברים שטוב לסבול בהם סבל גדול בשביל נקודת אור ואפילו הקטנה ביותר.
כך מצאנו, בנות לוט עם כל הרע אשר היה במעשיהם עמוק עמוק אחרי דורות רבים היה טמון בהם ניצוץ, דוד המלך.
ישנם זמנים שהאור והטוב טמון עמוק ורק אחרי זמן מבינים ויודעים.
אנו חיים בזמן מיוחד וצריכים להיות עם יראת ה' גדולה ועם אהבת ה' אמיתית וברבות הימים מה שהשכל לא עושה הזמן עושה.
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

1. ההתלהבות מסוכנת ומטעה!
   
   יש אדם שצועק מיד, אני אעמוד, אני יעשה, אני אפעל, אך אל לנו להתפעל מן הממהרים והמזורזים עם ההבטחות, הרבה כאלו זה תשובות של התלהבות ושל רצונות, אך המרחק בין הרצונות לבין המציאות היא גדולה מאוד מאוד, גם עפרון אמר לאברהם אבינו, כאשר רצה אברהם לקנות את מערת המכפלה קבר לשרה, שיתן לן את מערת המכפלה בחינם, ובסוף ביקש ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, ההתלהבות הרבה פעמים היא מסוכנת ומטעה מאוד.
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   
   לכל החברים היקרים והצדיקים, יום טוב ומבורך!

1. דרכי עבודת הבורא!
   
   יסוד גדול בחיי האדם, שישים העיקר מול עיניו וכאשר הוא בשמחה יאהב את ה' מרוממות ומשמחה ומטוב, אך כאשר מרגיש שנמצא בחולשה ובקטנות, ישים מול עיניו את הפחד מה', את הבדידות להפסיד את הקרבה לה', את הטוב שה' נותן, את הפחד מן הדין, וכך יוקל בעיניו הנסיונות והזמנים עם התהפוכות של החיים אשר האדם עובר כל הימים.
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   
   לכל החברים היקרים והצדיקים!
   יום טוב ומבורך ובשורות טובות לכל עם ישראל!

מעלת הצדקה- האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

ויתרוצצו הבנים בקרבה וגו' ותלך לדרוש את ה'".
הגמרא במסכת שבת כ"ג אומרת: אמר רבה כל מי שמרחם על תלמידי חכמים זוכה לבנים תלמידי חכמים ומי שמוקיר תלמידי חכמים זוכה לחתנים תלמידי חכמים.
והנה רבקה אמנו רואה דבר של פלא אצלה, כשעוברת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות מרגישה שהעובר מנסה ורוצה לצאת וכן כשעוברת ליד בתי עבודה זרה מרגישה שהעובר שוב מנסה לצאת. עמדה רבקה אמנו בצער גדול וחשבה מה העצה לחזק ולשנות את המצב של הבן אשר יצרו גובר עליו ללכת למקומות של עבודה זרה, מיד החליטה רבקה ללכת לבתי מדרש לדרוש את ה', לעזור לתלמידי חכמים ועל ידי זה כל מי שמרחם על תלמידי חכמים זוכה לבנים תלמידי חכמים ולשנות על ידי זה את היצר של הבן שרוצה לצאת לבתי עבודה זרה.
הנה יסוד גדול, צריכים לדעת כשההורים משתדלים ומוסרים נפש על תלמידי חכמים ולא חוסכים מאומה ועוזרים לתלמידי חכמים יותר מכוחם, הבנים רואים זאת ודבר זה נחקק עמוק בנשמת הילדים והכוח הזה נהיה חלק ממנם ומביא את הבנים לדרך ה' האמיתית.
וכך ראינו משפחות אשר לא היה בהם הרבה תורה רק חסד ומסירות נפש לתלמידי חכמים ולא עברו הימים ואותם אנשים זכו לבנים אשר הם מגדולי עם ישראל.
וזה שמעון העמוסני היה דורש כל איתין שבתורה כיון שהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" פירש, עד שבא רבי עקיבא ודרש את ה' אלוקיך תירא בא לרבות תלמיד חכם. וזה מה שעשתה רבקה ותלך לדרוש את ה'.
ומי שמוקיר תלמידי חכמים, מוקיר מלשון מכבד וזו מעלה פחותה ממרחם רק מוקיר זוכה לחתנים תלמידי חכמים.
וזוכרים אנו איך מו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל היה מקפיד על משפחתו שכל תלמיד חכם שבא לביתו מכבד אותו כבוד גדול ביותר והסבא הגדול רבנו ישראל אבוחצירא זצוק"ל, כל תלמיד חכם אשר היה בא לביתו היה דורש להכין סעודה גדולה לכבודו.אלו דברים אשר נראים פשוטים אך הכח שבהם גדול ביותר. ישתדל בכל הכח לעשות כל שביכולותו למען תלמידי חכמים וידע שאין אדם נחסר מן הצדקה וככל שמוסר נפש יותר הברכה תחול עליו יותר.
והנה לפני כמה שבועות היה אצלנו יהודי אשר היה בעברו בעל חסד גדול והפחית מהצדקות אשר היה נותן, שאלנו אותו: מדוע כבודו מחסיר והפחית בצדקות, ענה ואמר לנו: הנה הפרנסה פחתה ולכן הפחתתי מן הצדקות.
ענינו ואמרנו לו: משל הדבר למה הוא דומה לבעל עגלה אשר העגלה שקעה בבוץ ואינו מצליח להוציאה מן הבוץ, החל להוריד מהכובד אשר היה על העגלה בכדי שיוכל לצאת מהבוץ ובאותו שעה ראו אותו מנסה לשבור היתדות אשר הסוסים רתומים אליהם, אמר לו איש חכם: אם תוריד את היתדות האלו איך תוציא את העגלה, זו לא הדרך, תוריד מהמזודות. מן הדברים אשר בתוך העגלה לא את היתדות של העגלה.
כך גם בצדקה מי שחושב שעסקיו וחייו שקעו בבוץ לא יעזור לו להפחית מן הצדקה, הצדקה היא היתדות אשר אחרי כן איתם אפשר להמשיך, תקצץ בדברים אחרים ולא בצדקה הצדקה היא העיקר, היא העתיד, היא הכול, תפחית בדברי חולין ולא בצדקה.
צדקתכם עומדת לעד ובזכות הצדקה זוכה האדם לדור ישרים יבורך, בנים העוסקים בתורה אשר הם היתדות לנו ולבננו עד עולם.
ויחד נזכה לגאולה לישועה ולדור ישרים יבורך.
שבוע מבורך עם בשורות טובות ישועות ונחמות.

השתדל בכל כחך, כך ה' יהיה בעזרך!

בכל זמן ישים האדם מול עיניו, שיש בכוחו להשיג את כל הדברים הגדולים והקדושים והמרוממים, רק צריך האדם לעשות השתדלות גדולה.

משלו הדבר, למלך גדול, שבנה בכיכר העיר בניין גבוהה ביותר, וחוט ירד מראש הבניין עד למעטה, ואמר המלך: כל מי שיטפס על החוט ויגיע לראש הבניין יקבל פרס גדול ביותר, הגיעו כל האמיצים שבעיר לנסות את כוחם, הראשון - עלה עד קומה 20 והתייאש, השני - עד קומה

 3
0, עוד אדם עד קומה 40, אך היה עוד הרבה קומות לטפס, ואף אחד לא הצליח.

באחד הימים, התפשתה שמועה בעיר, שאחד האנשים הצליח לעלות עד ראש הבניין.

נקבע יום שהמלך יתן את הפרס הגדול, כולם באו לראות את האיש שזכה, כשקיבל את הפרס שאלהו, אייך הצלחת? ענה ואמר להם: השתדלתי בכל כוחי, בקומה 60 תש כוחי, אך המשכתי בכל הכח, והנה, בקומה 80, פתאום נמשכתי בחוט עד למעלה בלי אף השתדלות.

כל חיי האדם, תשתדל בכל כוחך, כשתגיע לסוף הכח, שם תבוא הישועה מהקב"ה ותעלה ותתרומם מעלה מעלה.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
לכל החברים היקרים והצדיקים, יום טוב ומבורך!

מעלת התלמידי חכמים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

ויתרוצצו הבנים בקרבה וגו' ותלך לדרוש את ה'".

הגמרא במסכת שבת כ"ג אומרת: אמר רבה כל מי שמרחם על תלמידי חכמים זוכה לבנים תלמידי חכמים ומי שמוקיר תלמידי חכמים זוכה לחתנים תלמידי חכמים.
והנה רבקה אמנו רואה דבר של פלא אצלה, כשעוברת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות מרגישה שהעובר מנסה ורוצה לצאת וכן כשעוברת ליד בתי עבודה זרה מרגישה שהעובר שוב מנסה לצאת. ע

מדה רבקה אמנו בצער גדול וחשבה מה העצה לחזק ולשנות את המצב של הבן אשר יצרו גובר עליו ללכת למקומות של עבודה זרה, מיד החליטה רבקה ללכת לבתי מדרש לדרוש את ה', לעזור לתלמידי חכמים ועל ידי זה כל מי שמרחם על תלמידי חכמים זוכה לבנים תלמידי חכמים ולשנות על ידי זה את היצר של הבן שרוצה לצאת לבתי עבודה זרה.
הנה יסוד גדול, צריכים לדעת כשההורים משתדלים ומוסרים נפש על תלמידי חכמים ולא חוסכים מאומה ועוזרים לתלמידי חכמים יותר מכוחם, הבנים רואים זאת ודבר זה נחקק עמוק בנשמת הילדים והכוח הזה נהיה חלק ממנם ומביא את הבנים לדרך ה' האמיתית.
וכך ראינו משפחות אשר לא היה בהם הרבה תורה רק חסד ומסירות נפש לתלמידי חכמים ולא עברו הימים ואותם אנשים זכו לבנים אשר הם מגדולי עם ישראל.
וזה שמעון העמוסני היה דורש כל איתין שבתורה כיון שהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" פירש, עד שבא רבי עקיבא ודרש את ה' אלוקיך תירא בא לרבות תלמיד חכם. וזה מה שעשתה רבקה ותלך לדרוש את ה'.
ומי שמוקיר תלמידי חכמים, מוקיר מלשון מכבד וזו מעלה פחותה ממרחם רק מוקיר זוכה לחתנים תלמידי חכמים.
וזוכרים אנו איך מו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל היה מקפיד על משפחתו שכל תלמיד חכם שבא לביתו מכבד אותו כבוד גדול ביותר והסבא הגדול רבנו ישראל אבוחצירא זצוק"ל, כל תלמיד חכם אשר היה בא לביתו היה דורש להכין סעודה גדולה לכבודו.אלו דברים אשר נראים פשוטים אך הכח שבהם גדול ביותר. ישתדל בכל הכח לעשות כל שביכולותו למען תלמידי חכמים וידע שאין אדם נחסר מן הצדקה וככל שמוסר נפש יותר הברכה תחול עליו יותר.
והנה לפני כמה שבועות היה אצלנו יהודי אשר היה בעברו בעל חסד גדול והפחית מהצדקות אשר היה נותן, שאלנו אותו: מדוע כבודו מחסיר והפחית בצדקות, ענה ואמר לנו: הנה הפרנסה פחתה ולכן הפחתתי מן הצדקות.
ענינו ואמרנו לו: משל הדבר למה הוא דומה לבעל עגלה אשר העגלה שקעה בבוץ ואינו מצליח להוציאה מן הבוץ, החל להוריד מהכובד אשר היה על העגלה בכדי שיוכל לצאת מהבוץ ובאותו שעה ראו אותו מנסה לשבור היתדות אשר הסוסים רתומים אליהם, אמר לו איש חכם: אם תוריד את היתדות האלו איך תוציא את העגלה, זו לא הדרך, תוריד מהמזודות. מן הדברים אשר בתוך העגלה לא את היתדות של העגלה.
כך גם בצדקה מי שחושב שעסקיו וחייו שקעו בבוץ לא יעזור לו להפחית מן הצדקה, הצדקה היא היתדות אשר אחרי כן איתם אפשר להמשיך, תקצץ בדברים אחרים ולא בצדקה הצדקה היא העיקר, היא העתיד, היא הכול, תפחית בדברי חולין ולא בצדקה.
צדקתכם עומדת לעד ובזכות הצדקה זוכה האדם לדור ישרים יבורך, בנים העוסקים בתורה אשר הם היתדות לנו ולבננו עד עולם.
ויחד נזכה לגאולה לישועה ולדור ישרים יבורך.
שבוע מבורך עם בשורות טובות ישועות ונחמות.

פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה!

"ויהיו חיי שרה... שני חיי שרה" (בראשית כג, א)

רש"י מפרש: "שני חיי שרה - כולן שוין לטובה"

חשבנו לבאר את מאמר רש"י "כולן שוין לטובה, על פי מה שמסופר על רבי שמעלקא מניקלשבורג זיע"א: ששאל פעם את רבו המגיד ממעזריטש זיע"א: אייך אפשר לקיים את דברי חז"ל: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"? השיב לו המגיד: לך לבית המדרש וחפש שם את תלמידי רבי זושא מאניפולי, והוא ילמדך כיצד מקיימים את דברי המשנה הללו.

הלך רבי שמעלקא לבית המדרש ומצא את רבי זושא, שהיה עני מרוד...

כל
ימיו, מצבו היה בכי רע וכל כולו יסורים, פנה אליו וסיפר לו שהרב שלחו כדי שיסביר לו אייך מקיים את דברי המשנה, הביט בו רבי זושא והשיב: אני ממש מתפלא על רבינו ששלח אותך לשאול אותי שאלה שכזו, שאין לי מושג כיצד אוכל להשיב עליה, שכן מעודי לא עבר עלי כל דבר רע, כל ימי חיי רק טוב וחסד גמלני הקב"ה, אין לי כל מושג כחצד מקבלים את הרע בשמחה!

שמע רבי שמעלקא, והבין...

ואף אצל שרה הצדקת, כך היה: אמנם אנו יודעים כמה תלאות ומכאובים סבלה בחייה, בבית אבימלך ובבית פרעה, בתשעים שנות עקרות ובעקידת יצחק, אך היא כלל לא חשה בכך, אלא קיבלה באהבה את הרע כאילו היה טוב, עד שחז"ל מעידים עליה שימי חייה בעיניה היו "כולן שוין לטובה"!

(תורת יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א!

לכל החברים היקרים מאוד ברכת שבת שלום ומבורך לכם ולכל בית ישראל!

ראה/י עוד

1. השגחה פרטית!
   
   יסוד גדול באמונה: כי פעמים אדם סבור שיש דברים שהם מזיקים לו או שיש אנשים שגורמים לו רעה, ואמנם כן הוא, אותם אנשים או מאורעות גרמו רע לאדם, אך זה היה בשליחות של הקב"ה, וכל מה שנעשה, זהו ברצון ה' ומכח שליחותו, ואין אדם נוקף אצבע מלמטה, אלא אם כן מכריזים על כך מלמעלה, ומי שמחדד אצלו את האמונה הברורה הזו, שאין דבר רע בא מידי איש לרעהו, ואין אדם יכול להזיק לחברו, אלא אם כן הקב"ה גזר שכך יהיה, מי שחי מתוך אמונה זו, קל לו להתמודד עם כל משברי החיים, מי שחי מתוך אמונה זו יכול בקלות לעמוד מול כל הקמים עליו לרעה, המקטרגים והמשטינים עליו, ולהשאר עם רוח חזקה ובתעצומות נפש.
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   
   לכל החברים היקרים והצדיקים!
   יום טוב ומבורך ובשורות טובות!

1. בכל דור ודור עומדים עלינו והקב"ה מצילנו מידם!
   
   בכל דור, ישנו המן וישנה זרש, אשר מחפשים הרס חדש ואחר אשר לא היה קיים עד היום, להרוס את התורה, להרוס את החסד, את האלמנות, את היתומים, אך הקב"ה בונה דרך ביסורים של צדיקים, לסלול לעם ישראל כח להתמודד במצבים כאלו, ובסוף אותו המן וזרש של אותו דור, במה שרצו להזיק לכלל עם ישראל, בזה הם בקרוב ינזקו!
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   
   לכל החברים היקרים והצדיקים!
   בשורות טובות לכם ולכל עם ישראל!

1. זכות עקדת יצחק - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   לאחי ורעי היקרים, ה' עליהם יחיו.
   מובא בפרשת השבוע: "ותמות שרה בקרית ארבע וכו' ", ורש"י פירש מדוע נסמכה מיתת שרה לעקדת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמה ממנה ומתה, עכ"ל.
   וקשה, שרה אמנו צדקת גדולה הייתה וכל חייה היו חיי מסירות נפש גדולים מאוד. שרה מגיירת את הנשים וכו' ושרה ידעה וחיה שתכלית האדם בחיים לעשות נח...

   ת רוח לאבינו שבשמים וכבר ראתה איך משליחים את אברהם אבינו לכבשן האש ועברה יחד עם אברהם אבינו את הניסיונות הקשים ביותר ועמדה בכולם ואיך פה עומדת ונשברת שבר אשר מביא אותה עד מות והרי ראינו צדיקות אשר מסרו את בניהם על קידוש ה', חנה ושבעת בניה וכן לאורך כל הדורות ראינו את בנות ישראל מוסרות את היקר להם על האמונה בהקב"ה.
   ועוד קשה, מה הלשון אשר נקראת עקדת יצחק בלשון "עקדה", היה צריך לומר הקרבת יצחק או שם אחר, עקדה זה מלשון קשירה לעקוד וזה לא השם הראוי לקרוא לדבר הגדול הזה אשר אמרו עליו חז"ל: אפרו צבור ומונח על גבי המזבח, היה נאה ויאה שם אחר.
   אלא צריך לבאר ולומר יסוד גדול, שרה אמנו ידעה שכל מה שהיא ואברהם עוברים בחייהם זה לימוד וזריעה לדורי דורות וצריך האדם לדעת. ישנם נשמות אשר באות לעולם לעשות תיקון מיסויים וחייהם של אותם אנשים עוברים עם ניסיונות רגילים לחיי האדם הרגיל, אך ישנם נשמות אשר הם בנייה לדורות הבאים, בגדר "צא וכבוש את הדרך לבניך אחריך".
   ומשלו חז"ל משל הדבר למלך אשר יצא עם עבדיו למדבר ובחלוף השעות צמא המלך למים, עמד וביקש מעבדיו: מיד תחפרו פה בור ותמצאו מים לשתות, אמרו לו עבדיו: מלכנו נרוץ מהר לעיר ונביא מים למלכנו, מדוע להתעכב ולחפור בור מים. אמר להם המלך: אני מלך ויש באפשרותי מיד לשלוח שליחים ולהביא מים לשתות אבל הנתינים שלי אשר יעברו פה לא יהיה להם יכולת כזאת ולכן אני מחויב לחשוב ולהסתכל על ההמשך וחייב פה מיד לחפור בור. כך ישנם נשמות שאפשר לעבור החיים בשקט ובדרך רגילה, אך היסוד הוא להמשך וזה "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה", לשאוב מים בששון להמשיך את ההמשך.
   ולכן ידעה שרה אמנו שכל צער וכל מכשול וכל דבר, אפילו הקטן ביותר, יש בו עולמות עצומים לעתיד. ולכן שרה עמדה על אברהם שיזרוק את ישמעאל מביתם, משום שכל דבר יש בו בנייה לדורות. ולכן כאשר שמעה שרה על "עקדת" יצחק, הפרוש שיצחק היה צריך "להעקד", פירוש להקשר ולא נתן את חייו בקלות וצריכים לקושרו, מהצער הזה פרחה נשמתה מדוע לא מסר את חייו בשמחה ובטוב לבב ומדוע צריך לקושרו, פחדה שרה שדבר זה ישפיע על עתיד עם ישראל, כשיעמדו במצבים קשים יתנגדו למסור את נפשם על קידוש ה' ולכן פרחה נשמתה.
   אך אנו לדורי דורות זוכרים את הדבר הזה ומזכירים אותו ללמד זכות על עם ישראל, דהנה יצחק אבינו שהוא עולה תמימה היה צריך לבקש מאביו לעוקדו שהיצר לא יגבר עליו, מה נאמר אנו כשהיצר עומד כנגדנו ודאי שהקב"ה ימלא עלינו ברחמים ויזכור לנו שאנו בשר ודם והיצר הצורר עומד עלינו, שירחם הקב"ה עלינו ויושיענו.
   ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

1. הלב יודע מרת נפשו!
   
   ישנם מאורעות שהאדם עובר והם נחקקים ונטבעים עמוק בתוך נפשו ומותרים את רושמם לנצח, וע"י אותו המאורע האדם עבר שינוי מהותי וממש נהפך מן השורש ונהיה לבריה חדשה, ואף על פי שכלפי חוץ הדבר לא ניכר, בכל זאת בלב עמוק פנימה האדם מרגיש וחש את רושם והשפעת המאורע, ואת השינוי הזה אי אפשר להסביר במילים, ואי אפשר להגדיר ולתאר אותו, ולסבר את האוזן במהותו, דברים אלו רק הלב מרגיש, רק הלב יודע ומבין, וההרגשה הזאת טמונה בחדרי לב האדם ובתוך קרבו.

   
   וצריכים אנו לחזק עצמנו להיות בגדר של נושא בעול עם חבירו ולשאת עם חברנו בצערו וצרתו, והרגיש בליבנו את הסבל והיסורים שסובל זולתינו, ולזכור תמיד, שכל צער שיש לעם ישראל נובע מצר השכינה שנימצאת עמנו בגלות.
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   לכל החברים היקרים והצדיקים,יום טוב ומבורך!

דבר קטן בארץ דבר גדול בשמים!

יסוד גדול בחיי האדם: אין חסד קטן וחסד גדול, כל חסד אפילו הרמת פקק לחברך הוא חסד גדול, ואין אתה יודע מה גורם או יגרום רחמים בעולם, הדבר הפעוט והקטן אשר חושב אתה שעושה, לכן "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".

דיבור ועידוד קטן יכול להציל חיים ומי יודע מה טמון בתוך החיים הללו, "וכל המציל נפש בישראל כאילו קיים עולם ומלואו".

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים!

יום טוב ומבורך, ומלא במצוות ומעשים טובים!

כל צער בנפש האדם זה כפרת העוונות - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי רעי ה' עליהם יחיו.
מובא בפרשת השבוע: "ותמות שרה בקריית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה".
והאות "כ" בתורתנו הקדושה היא נכתבה קטנה ועל זה אמר בעל הטורים: מדוע האות "כ" קטנה, משום שאברהם אבינו בכה מעט על שרה אמנו.
והנה קשה ביותר, מדוע בכה מעט, היה צריך לבכות הרבה, הרי על שרה אמנו נאמר אשת חיל מי ימצא 

וכו'. והגמרא במסכת שבת ק"ה אומרת: אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המוריד דמעה על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו. ולהפך נאמרו דברים קשים וחמורים על מי שמתעצל בהספדו של אדם צדיק, ראוי לקוברו בחייו וכן יש אומרים אינו מאריך ימים. והנה שרה אמנו קדושה וצדקת הייתה, אם כן מדוע אברהם בכה מעט על פטירתה, היה צריך להרבות בבכיה ובהספד על פטירתה ?.
אלא אפשר לבאר יסוד גדול בחיי האדם, דהנה כל שינוי בחיים גורם לאדם צער גדול בנפשו וכשאדם מתרגל לדבר מסויים ויש אצלו שינוי יש בליבו צער ויגון ואפילו שינוי לטובה גורם לאדם צער גדול ביותר.
וביארנו את הגמרא במסכת ראש השנה ט"ז: אמר רבי יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של האדם צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה ויש אומרים אף שינוי מקום. והנה דברים אלו תמוהים ביותר, תפילה, צדקה, שינוי מעשה, זה מובן, אדם שמתפלל תפילה שוברת את כל המסכים המבדילים וכן צדקה אין דבר העומד בפני הצדקה, שינוי מעשה זה תשובה, ודאי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גדולים עומדים.
אך מדוע שינוי השם, שינוי מקום גם משנה את מזלו של האדם מרע לטוב?
אלא כדברינו, בראשונה ההרגל נהיה לאדם טבע וכאשר האדם מתרגל לדבר מסויים ופתאום זה משתנה יש בליבו צער גדול ביותר ואפילו שינוי לטובה גורם לאדם צער מרובה ביותר, שינוי בין קיץ לחורף, שינוי בית ואף חתן בימים שלאחר חתונתו יש בליבו הרגשה מורכבת ביותר, מדוע?, כי כל שינוי גורם לצער בנפשו של האדם.
ולכן הצער הזה הוא כפרת עוונות גדולה לאדם וכך האדם מזדכך על ידי ששינה שמו ועכשיו שמו אחר, ההפך מן מה שהתרגל במשך שנים שקוראים לו וכן שינוי מקום, עד היום גר במקום מסויים ופתאום זה משתנה אצלו, הדבר גורם לו שינוי גדול וצער בליבו. והצער הזה הוא כפרת עוונות וכך מזדכך ומתחיל עולם חדש ומציאות חדשה אצל האדם.
וכך אפשר לבאר אצל שרה אמנו, שרה הייתה צדקת גדולה ואצלה שינוי בין העולם הזה לעולם הבא לא היה וחייה בעולם הזה היו כעין עולם הבא.
ולכן כל הבכי והצער על אדם ירא ה' שנפטר זה על צערו בשינוי העולם הזה לעולם הבא, אך אצל שרה לא היה שום שינוי ולכן אברהם לא היה צריך לבכות הרבה והבכי היה קטן ולכן "כ" קטנה, בכי קטן ביותר על שרה אמנו.
וידע האדם כמה שחי יותר בדבקות בהקב"ה וחי חיי קדושה, נפשו דבוקה בהקב"ה ובאמת חייו קלים יותר, נוחים נחת נפשי אמיתי. וכל יסורים שבאים על האדם ממרקים את עוונותיו ומזככים את נפשו.
נזכה בע"ה לאורה וישועה בקרוב ממש

עולם הדמיון!

זהו יסוד גדול בחיינו, כמה מכשולים גדולים נגרמים לאדם, אשר חושב מחשבות ומדמיין דמיונות בדברים שעדיין אינם בידו! כמה נזקים קשים וכמה חורבן נגרם לעולם בשנים האחרונות, כאשר אנשים חשבו שגדולתם גדולה ועושרם רב, אך כלום לא היה בידם הכל היה בגדר חלום! כאשר האדם נכנס לעולם הדמיון, אין דבר מסוכן יותר מלחיות בעולם הדמיון, אדם מאבד את כל אשר לו , ומאבד את כל קרוביו ונהיה בעל מחלוקת ומסוכסך עם כולם, משום שהוא חי בחלום, חבריו או בני ביתו חושבים במציאות, ואז החלום והמציאות מתנגשים ולעולם זה לא יכול להסתדר, וכן, אף אם בני ביתו או קרוביו חיים בחלום - חלום עם חלום ועוד חלום, חורבן גדול יוצא מדבר כזה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים הצדיקים!
המשך יום טוב ובשורות טובות!

מי שאינו מוכיר טובה - להתרחק ממנו!

המודד והמבחן למדוד חברים ולמדוד קרובים, אם יש בהם הכרת הטוב או לא, מי שאין בו הכרת הטוב ירחק ממנו בכל כוחו.

וכבר הקב"ה הרחיק שתי אומות מעם ישראל, כנאמר (דברים כג, ד): "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'", אין גרותם מתקבלת בעם ישראל "על אשר לא קידמו אתכם בלחם", עם ישראל עזר לאומות אלו והם כפרו בעזרה ולא עמדו בשעת צרה, אך החמירו את הצער של עם ישראל, ולכן, שורש נפשם פגום ובעלי מום הם, ולכן לא יבאו בקהל ה'.

על האדם לדעת בעלי כפיות טובה ואנשים אשר כופרים בטובת חבריהם, כפרעה וכבעלי המומים, אחריתם עדי אובד, בסוף מפסידים את עולמם עוה"ז ועוה"ב.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים הצדיקים!

שבוע טוב ומבורך!

זכות הרבים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.

שבוע חדש, ראשית חדשה עם ברכת ה' גדולה והצלחה מרובה בכל מעשה ידינו ובכל אשר נפנה נשכיל ונצליח.

הנה יש בלבנו קושיה חזקה ביותר, אמרו חז"ל: בשעה שנתעברה שרה אמנו, כיון שנלקחה שרה לביתו של פרעה ולביתו של אבימלך, היה בליבו של אברהם על שרה ובשביל זה עשה הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומים לאברהם אבינו.

והנה קשה ביותר, הרי אברהם אבינו 

ידע, שרה צדקת וקדושה ושום אדם לא נגע בה והקב"ה העניש את כל האנשים בביתו של פרעה ובבית אבימלך בעונשים קשים ביותר ואם כן מדוע לבו של אברהם אבינו היה על שרה, זה רק לצער צדקת גדולה ולהוסיף על כל הצער והיגון אשר עברה בשעות הקשות בבית פרעה ובבית אבימלך?. 

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: התורה הקדושה (בבמדבר ה'): ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע, וכך מצאנו אצל חנה (שמואל א'): אם ראה תראה והגמרא בברכות ל"ה פירשה ונקתה ונזרעה זרע, אם היתה עקרה או אילונית ופתח ה' את רחמה ויהיו לה בנים מאחר ויצאה טהורה.

ויובן צערו של אברהם, אברהם הרגיש שכל מה שנפקדו ביצחק זה בזכות שרה שהסתתרה ואין לו שום זכות בזה, לכן הצטער אברהם והקב"ה צר צורת יצחק כאברהם ללמד שלא רק זכות זה שהסתתרה זכתה לבנים אלא גם זכותו של אברהם אשר היה גדול מאוד והסימן שפניו של אברהם היו כפניו של יצחק.

וזה כח הזכות של הרבים אשר אין דבר העומד בפני זכות הרבים.
ישתדלו להעתיר בעדי ובעד הישיבה הקדושה וזכות הרבים תעמוד לנו באלף המגן

הכרת הטוב!

אדם אשר מקבל טובה מחברו, נכנס בליבו כמו רע ומרגיש דחף בנפשו להחזיר רעה תחת טובה, וכמה שהטובה יותר גדולה, כך הרעה אשר יחזיר מקבל הטובה יותר גדולה.

וידוע על הגאון מוילנא, אשר היה בשולחנו מגרה עם אבנים קטנות, כששאלו אותו מדוע מחזיק מגרה עם אבנים? תירץ ואמר להם: כל אדם, אשר בא לפניי לבקש עזרה או טובה, נותן אני לו אבן קטנה ואומר לו כשאסיים לעשות לך את הטובה תשליך עלי אבן קטנה ולא סלע גדול.

ומעשים בכל יום הוא, כי המזיקים הגדולים ביותר הקמים על האדם, אלו כפויי הטובה, והאנשים אשר צר להם וכואב להם להשיב טובה תחת טובה, ומשיבים רעה תחת טובה.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
לכל הברים היקרים והצדיקים!
שבוע טוב ומבורך,ובשורות טובות

פרשת וירא!

"ותאמר שרה צחק עשה לי אלוקים כל השומע יצחק לי" (בראשית כא, ו)

מילא שמחה, אבל צחוק? מהי כוונת הדברים?

ונראה לבאר בדרך דרוש: לגבי החושן נאמר (שמות כח, כא): "והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם, איש על שמו תהיין לשני עשר שבט", ובגמרא בסוף פרק שביעי של מסכת יומא (עג:) אמרו שמלבד שמות השבטים נכתבו על החושן גם שמות שלושת האבות - אברהם יצחק ויעקב, וכן נכתבו בו המילים "שבטי ישורון", ובאופן זה היו בחושן כל אותיות הא-ב.

לאור זאת, זו היתה כוו...

נת ש
רה: הלא בכל שמות השבטים אין את האותיות צ-ח-ק, ועכשיו כשנולד יצחק יהיו בחושן גם אותיות אלו, ואם כן "כל השומע" - צחק לי", כלומר: האותיות צ-ח-ק הם "לי", על שם בני שהתבשרתי שיוולד לי.

(תורת יאשיהו בראשית - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים!
שבת שלום ומבורך ושפע גדול ובשורות טובות לעם ישראל!

"שבע יפול צדיק וקם" - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

ערב שבת קודש,לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.הנה בפרשות האלו אנו רואים את הניסיונות הקשים והמרים אשר עבר אברהם אבינו, דברים אשר הקושי הוא מעל הטבע האנושי אך אברהם אבינו עמד בהם בעוז ותעצומות ושם זרע את היסודות החזקים והאיתנים של עם ישראל.והנה צריכים ללמוד יסוד גדול לחיים, אמרו חז"ל: "*שבע יפול צדיק וקם*". וקשה, מדוע חז"ל אמרו דווקא את המספר 7, מדוע לא מספר אחר, מה המיוחד במספר שבע?אלא צריך לבאר ולומר: שבע זה מספר של טבע, מעל שבע זה מעל הטבע ופה צריכים ללמוד יסוד גדול, כל עוד הניסיונות שלך הם בגדר שבע, טבע, אפילו אם אתה רואה ומרגיש שאתה נופל תתחזק ותקום בכוחות עצמך כי זה עוד בתוך הטבע תתחזק ותעמוד וזה שבע יפול צדיק וקם וזה חובה לקום ולהתחזק.אבל אם רואה האדם שבאים עליו ניסיונות שהם לא טבע אלא הם מעל הטבע, ניסיונות לא טבעיים, דברים לא אנושיים, אז תדע שפה תעצור ומפה הקב"ה ינחה וידריך את כל דרכיך מעל הטבע וכל אשר יהיה מרגע זה זה ניסים ונפלאות מעל הטבע, הכל נהיה מעל השכל, מעל המוסכמות, מעל המובן.וכך מצאנו אצל בועז אשר אמרו חז"ל שהיו לו שלושים בנים ושלושים בנות וחיתן את כולם בחתונות המפוארות ביותר אשר היו בימים ההם ברוב עם והדר והנה כשהניסיון מהשמים החל לבוא עליו שלושים בניו נפטרו ושלושים בנותיו נפטרו וחורבן גדול עבר והיה עמו וביום האחרון ותהום העיר אף אשתו של בועז נפטרה, זה היה החורבן הנורא והקשה ביותר אשר היה לבועז אשר היה ראש הסנהדרין, גדול הדור, המיוחד שבכולם.אך באותו לילה שנפטרה אשתו והיה החורבן הגדול ביותר התחתן בועז עם רות ורות נפקדה באותו הלילה ואף בועז נפטר באותו הלילה, אך משם יצאה מלכות בית דוד, משם יצא דוד המלך.כשבא לאדם ניסיון מעל הטבע, מעבר לשבע יפול צדיק שזה טבע, שם עמוק נמצאת הגאולה מעל הטבע והישועה הגדולה ביותר.ועל זה נאמר: "*התייצבו וראו את ישועת ה'* ", "*ה' ילחם לכם ואתם תחרישון*".וכך היה אצל יהודה אשר ירד מאת אחיו והגיע עד איש עדולמי ושמו חירה, יהודה הגיע לשפל הגדול ביותר אך שם היה טמון הישועה הגדולה, המשך מלכות בית דוד.יש זמנים שצריך לעמוד, להסביר, לפרש, יש זמנים שהם מעבר לשבע יפול צדיק וקם, התייצבו וראו את ישועת ה'. ה' ילחם לכם ואתם תחרישון.בעזרת ה' יתברך הניסיונות האלו הם זריעה לדורות לקהילת קודש שובה ישראל וקהילתנו הקדושה היא ״*כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו ועליהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח*״.שבת שלום, בשמחה ובאהבה מרובה לאבינו מלכנו מושיענו.

1. לעמוד איתן - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   לאחי ורעי היקרים.
   
   שמחים אנו שמחה גדולה להיות יחד היום בהיכל הישיבה בשיעור המקודש מימים ימימה ומתפללים להקב"ה שיגאלנו גאולה שלמה בקרוב.
   
   הנה בפרשת השבוע אברהם אבינו לוקח את בנו, את יצחק, להעלותו לעולה ואברהם אוחז את "המאכלת" לשחוט את בנו. והקשו חז"ל מדוע נאמר מאכלת ולא חרב ולא סכין או כל שם אחר?.
   
   ותרצו הלשון מאכלת היא מלמדת שכל מה שבני ישראל אוכלי...

   ם וקיימים לאורך כל הדורות בא מכוחו של אברהם, שמה היה מיוחד אצל אברהם בשעת העקדה, אלא שידע אברהם אבינו לחתוך דברים. הנה אברהם יש לו את בנו יחידו יצחק אשר אוהבו אהבה גדולה וברגע אחד הקב"ה מצוה את אברהם: "קח נא את בנך את יחידך", אברהם לא חושב הרבה ומיד קם לשחוט את בנו. אברהם אבינו היה לו כח גדול לחתוך מהר ולא לחכות ולא להתמהמה, אפילו שזה בנו יחידו, אפילו שזה מעשה שנגד כל דרכו, אברהם חותך ברגע אחד. וכן עם ישמעאל, רואה אותו מצחק מיד עומד וחותך בלי להתמהמה.
   
   
   הכח הזה של אברהם אבינו עמד עם בניו לדורי דורות לחתוך ולא לחכות וזה הלשון מאכלת, אנו אוכלים את הכח הזה לחתוך ברגע אחד ולא לגרור ולהמתין.
   
   הגרירה וההמתנה וחוסר ההחלטיות היא ההרס הגדול ביותר שיש בחיי האדם וכך מובא בגמרא שלמלך נבוכדנצאר היתה בת מושלמת ומיוחדת בכל דרכיה ובזמן ההוא היו שני נביאי שקר, אחאב וצדקיה אשר היו רשעים גדולים והיו עושים מעשים רעים ביותר וכך היה דרכם של אותם נביאי השקר, היה הולך אחד לאשה מהעיר והיה אומר לה יש לי נבואה מהקב"ה שאת צריכה להיות עם הנביא השני ולהקים זרע ממנו, האשה הייתה שומעת את זה ופוחדת והולכת וחוטאת עם נביא השקר. וכך הלכו שני נביאי השקר והמשיכו במעלליהם ובדרכם הרעה עד אשר הגיעו לבתו של נבוכדנצאר ואמר לה אחד מנביאי השקר על חברו שנבואת ה' שתקיים ממנו זרע. בתו של נבוכדנצאר שמעה והזדעזעה ורצה מהר לאביה וסיפרה לו על הדברים התמוהים האלו.
   
   מיד קרא נבוכדנצאר לשני נביאי הבעל ואמר להם: שמעתי את דיברכם אבל יש לי קושיה גדולה אליכם, אני הכרתי שלושה נביאים חנניה מישאל ועזריה אשר היו קדושים וטהורים ולעולם לא דיברו דברים ריקים כאלו ואיך אתם אומרים כאלו דברים. ענו אחאב וצדקיה: הם היו דבר מסויים ואנו דבר אחר לגמרי. אמר להם נבוכדנצאר: אם אתם רוצים שאני אאמין לכם ואתן לכם את בתי תעשו מה שעשו חנניה מישאל ועזריה, אני אכניס אתכם לתוך כבשן האש ואם תנצלו סימן שאתם צדיקים ואני אתן את בתי ואם לא סימן שאתם שקרנים ולא אעשה דבר חמור כזה. מיד עמדו שני נביאי השקר ואמרו: אנו רק שניים ואיך נינצל? הם היו שלושה, ואם ניהיה שלושה ודאי נינצל אמר להם נבוכדנצאר: לכו ותחפשו עוד צדיק שיהיה איתכם ואני אשליך אתכם לכבשן האש.
   
   הלכו והביאו את יהושע הכהן הגדול ואמרו לו שחייב להכנס לכבשן האש, זרקו אותם אנשי נבוכדנצאר את אחאב וצדקיה ויהושע הכהן הגדול, אחאב וצדקיה נשרפו ומתו ויהושע הכהן הגדול ניצל אך הצדדים של הבגדים שלו נשרפו. כשיצא שאל אותו נבוכדנצאר: מדוע שולי בגדיך נשרפו, אצל חנניה מישאל ועזריה כלום לא נשרף, ענה ואמר להם יהושע הכהן הגדול: אני אחד עם שני רשעים הם היו שלושה ולכן נצלו.
   
   הגמרא אומרת זו תשובה שענה יהושע לנבוכדנצאר אך מה באמת התשובה האמיתית?, מתרצת הגמרא שנענש יהושע משום שבניו לא הלכו בדרך ה' והוא לא הוכיח אותם חזק כמו שצריך. והנה זה יסוד מהחזקים בחיים, לעמוד איתן וחזק בדברים.
   
   
   וזה מהיסודות אשר לימד אותנו אבי האומה אברהם אבינו וזה המאכלת לדורי דורות, אשר צריכים ללמוד לחתוך במקום אשר צריכים לחתוך ולעמוד איתן וחזק בהם.
   
   ובעזרת ה' יתברך נלמד ונלמד ונזכה לאורה וישועה ולשמחת עולם.
   יבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות.