צחות וקלות ראש הם חורבן לאדם - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי היקרים, ה' עליהם יחיו.

בכל שנה וזמן כאשר מתבוננים בעניין אברהם ושרה, כאשר שרה דורשת מאברהם אבינו לגרש את ישמעאל מביתם, דבר זה קשה ביותר.

הנה ישמעאל הוא בנו של אברהם אבינו, שרה אמנו היא עמדה וביקשה מאברהם להתחתן עם אמו עם הגר ופתאום עומדת שרה ודורשת מאברהם לזרוק את בנו את ישמעאל, מדוע?, היכן הרחמנות, את הכנסת את אמו לבית

ך, זה בן ממש של אברהם, מה עם הרחמנות לבן, גם אם ישמעאל לא מתנהג טוב זה לא עילה לזרוק אותו בחוסר כל, תחזיקו אותו בביתכם, תחזקו אותו, תקרבו אותו להקב"ה, הרי כל המהות של אברהם ושרה מגיירים את האנשים ומקרבים אותם להקב"ה, מדוע פה כך שרה מתנהגת והקב"ה נותן אישור לדברי שרה כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה?.

אלא פה נלמד יסוד גדול בחיים, יש אנשים שחוטאים ועושים עוונות ודברים קשים, על כל חטא, על כל עוון יש תשובה יש כפרה, הקב"ה רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד. אך יש דבר אחד, אם יש אותו באדם זה חורבן גדול והרס גדול שאין לו תקנה וכל תשובה וכל דרך טובה לא מתאפשרת עם הדבר הרע הזה וזה "מצחק". שרה ראתה מידה רעה בישמעאל: מצחק, כל דבר טוב לוקח אותו ישמעאל לצד של צחוק וקלות ראש וברגע שכל דבר הופך להיות צחוק וקלות ראש, קלות ראש ממצות, ממעשים טובים, מכל עניין טוב וחיובי, זה ההרס הגדול והקשה ביותר.

ולכן שרה אמנו מתגברת על הרחמנות ועל הכאב שזה בנו של בעלה של אברהם ומתעלה על הכל ומגרשת אותו מביתה.

האדם צריך להזהר ממידת מצחק, הקלות ראש מדברים רציניים ומדברים קדושים הם חורבן אשר אין ממנו תקנה והרס חמור ביותר וכשיש את המידה הרעה הזאת הכל נחרב ויחרב בסוף.

ולכן שרה אמנו חינכה את בנה יצחק פחד יצחק, שהכל יהיה בכובד ראש, ברצינות, לא פחד מלשון אדם שפוחד וירא מדבר, אלא פחד מלשון ישוב הדעת, רצינות ואחריות גדולה ביותר.

החיים צריכים הבנה אחריות ולא קלות ראש ושאננות.

יזכנו הקב"ה בימים מיוחדים אלו, ימי ההילולא של רבנו חיים פינטו השני זצוק"ל, לאורה וישועה ושמחה ויחד מחר נעלה ונתעלה בשיעור הקדוש בהיכל הישיבה באשדוד בשמחה ובנחת

דרך קצרה שהיא ארוכה!

צריך האדם לדעת כל חייו שהרבה מהדברים שנראים קצרים והרווח וההנאה נראים בנקל, כלאחר יד, טמון בהם לקראת הסוף נזק וצער וקשיים גדולים ביותר, ודברים אשר נראים ארוכים, מתישים ומייגעים, הם הדרכים הקלות ביותר אשר בנקל משיגים השגות גדולות.

וזו דרך קצרה: לכעוס לצעוק, אך ארוכה היא להפך.

צריך האדם לדעת שהלב הוא כמו עגלה או מכונית, ככל ששמים עליו יותר מזוודות וארגזים, הלב נהיה כבד יותר, 

צריך להקל מעל הלב, כמה שפחות שנאות, כמה שפחות כעסים, כל שנאה וכל כעס משפיעים השפעה חמורה ורעה על לב האדם.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים!
יום טוב ובשורות טובות,

לא לשכוח מחר (חמישי) השיעור השבועי של מורנו ורבנו בנם של קדושים האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בשעה 9 בדיוק בישיבה הקדושה באשדוד.
כולם מוזמנים!

הדרך להינצל מהקושי!

כאשר האדם מרגיש מיצר ודברים קשים סוגרים את נפשו, ילמד יסוד גדול: יכניע את נפשו לפני ריבון העולמים ויקבל על עצמו ונפשי כעפר לכל תהיה, ויקבל על עצמו קבלות חדשות וחזקות בעבודת ה', להרבות בתורה, להרבות בחסד, להרבות ביראת שמים, "ואתה מחיה את כולם" הקב"ה נותן בו חיות חדשה, "וקוה אל ה' חזק ואמץ ליבך וקווה אל ה'", הקב"ה משפיע שפע ממרום ומחזקו ומרוממו מעלה מעלה ומקיים הפסוק "וקורא לך שם חדש" והמהות של חייו נהיית מהות של חיים חדשים.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים!
יום טוב ובשורות טובות!

לסדר את המחשבות!

האדם צריך לשים בדעתו, כמו ארון עם מגירות, בכל מגירה ישים עניין אחד מחייו, מגירה אחת לפרנסה, מגירה אחת לחינוך בנים, מגירה אחת לבריאות, וכן בכל דבר בחיים, ולא יערבב הכל יחד, וכל עט שרוצה לחשוב על הפרנסה, יפתח המגירה ויחשוב וידאג על הפרנסה, יסיים יכניס את עניין הפרנסה למגירה יסגור ויעבור למגירה של הבריאות וכן הלאה, בכל עניין ועניין בחייו, וכך ישאר שקול, בריא בנפשו, בריא ברוחו, ויהיה אדם שחושב בצורה ישרה ונכונה.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים!
שבוע טוב ומבורך ורק בשורות טובות!

פרשת לך לך!

"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (בראשית יב, א)

לכאורה יש לתמוה על סדר הדברים בפסוק, שהרי כשאדם עוזב מקום מסוים - בתחילה הוא יוצא מן הבית, ואחר כך מן העיר , ולבסוף יוצא לגמרי מן הארץ ולא להיפך, ואף אברהם אבינו היה צריך בתחילה לעזוב את בית אביו ואת מולדתו, ואחר כך לצאת לגמרי מן הארץ ללכת למקום שה' יראה לו, ומדוע נאמר בפסוק סדר הפוך?

ונראה לפרש על דרך המוסר: כידוע, האדם מושפע מהסביבה שבה הוא חי (כדברי הרמב"ם הלכות דעות ו, א), והתנהגותו נובעת מאופי המקום ואיכו...

תו,
ככל שהשפעת הסביבה והחברה גדולה, כך האדם מתנהג יותר ויותר לפי הנהגת הסובבים אותו, כללו של דבר: שלושה דברים עיקריים משפיעים על האדם:ארץ מולדתו, משפחתו ובית אביו, שלושה אלו הם בית היוצר העיקרי לעיצוב אישיותו של האדם.

האדם מושפע כל כך מהליכות הארץ שגר בה, עד אשפשר להכיר מתוך התנהגותו מהיכן ארץ מוצאו, אמנם השפעת ארץ מולדתו אינה גדולה כמו השפעת המשפחה הקרובה אליו, שהיא חזקה יותר וגורמת לו לספוג אל קרבו מידות והנהגות ותכונות נפש המצויות בבני משפחתו, כמו שאמרו חז"ל בגמרא (בבא בתרא קי,): "רוב בני אדם דומים לאחי האם", ועל כן אמרו: "הרוצה לישא אשה - יבדוק באחיה", שכן לבני המשפחה יש השפעה על תכונות הנפש של האדם.

ואולם, את עיקר תכונות נפשו ואופיו רוכש האדם בבית אביו, כמו שאמרו חז"ל "ברא כרעה דאבוה", כלומר: הבן הוא כרגלו של אביו, עוד מצאנו בגמרא (סוכה נו:): "שותא דינוקא בשוקא - או דאבוה או דאימיה", דהיינו: דיבוריו של ילד בשוק הם הדברים ששמע מאביו ואמו, הרי ראינו שהאדם יורש הנהגות והרגלים בבית אביו אשר מלוים אותו לכל ימי חייו, והרגלים ותכונות אלו מוטבעים כל כך בהתנהגותו - עד שהכול יכולים להצביע ולומר כי "זהו בנו של איש פלוני", משום שהתנהגות הבן היא בבואת התנהגות אביו ואמו, וההרגלים שהאדם קונה בנפשו משחר טל ילדותו, הם אלו שמלוים והולכים עמו לאורך כל שנות חייו.

עתה נבין היטב מדוע אמר הקב"ה לאברהם אבינו " לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", דוקא בסדר הזה, משום שהקב"ה רצה לרמוז לאברהם אבינו על דרך העבודה בתיקון המידות, ומהי הדרך הרצויה שבה יצעד האדם על מנת לישר את דרכיו.

שהרי כידוע, יש כמה וכמה סוגים של מידות ותוכנות שהשתרשו אצל האדם: יש מידות שהשתרשו באדם מכוח הארץ שגר בה וממנהג המדינה, מידות אלו מיתן לעקור ביתר קלות וללא מאמץ גדול, משום שטבעים והרגלים אלו אינם חקוקים וטבועים כל כך חזק בנפשו, אך מאידך יש מידות וטבעים שהאדם קנה לעצמו מהנהגת בני משפחתו, והקושי להתנתק ממנהגים אלו גדול יותר מהקושי להתנתק ממנהגי המדינה שגר בה, משום שמנהגים אלו קרובים ללב האדם ויש לו קשר נפשי עמהם, לכן המלחמה גדולה וקשה יותר, ואחר כך יש לאדם עוד קושי, להתנתק ממנהגים רעים שרכש בבית אביו.

ועל כן נכתבו הדברים בפסוק דוקא בסדר זה - כדי ללמדנו כיצד יש לנהל את "מלחמת המידות" מול היצר!

לכל החברים היקרים והצדיקים!
שבת שלום ומבורך ובשורות טובות לעם ישראל!ראה/י עוד

להתקרב לאמת - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.ערב שבת קודש פרשת לך לך, הנה מצאנו בפרשת השבוע דבר פלא גדול, אברהם אבינו מבקש מאשתו שרה: "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך" ורש"י פירש יתנו לי מתנות.וקשה, אברהם אבינו, קודש קודשים, אבי האומה מבקש מאשתו שרה, שהיא אשת איש, אמרי נא אחותי את בשביל שיתנו לו מתנות?.אלא אפשר לבאר ולומר: הגמרא במסכת עבודה ...

זרה י"א מספרת על אונקלוס שהתגייר, שלח הקיסר כת של חיילים לתופסו ולהענישו על זה שהתגייר, בשעה שנכנסו החיילים לביתו התחיל אונקלוס לדבר עימם בדבר ה', אותם חיילים הבינו את האמת ונשארו בבית מדרשו של אונקלוס, כעס הקיסר כעס גדול ושלח כת שניה של חיילים ואף הם כשנכנסו לביתו של אונקלוס הבינו ונשארו בבית מדרשו, שלח הקיסר כת אחרת אף הם נשארו והבינו את דבר ה' ואת האמת. כעס הקיסר ושלח עוד כת אך ציוה עליהם שלא ידברו מילה אחת עם אונקלוס, רק יכנסו ויקחוהו בכח ויביאוהו אליו למשפט, באו כת החיילים לאונקלוס ואיך שהוציאוהו מביתו, בודאי בלי לדבר עמו מאומה, בפתח הדלת עמד אונקלוס ונישק את מזוזות ביתו, התפלאו החיילים והתחילו לשאול מה זה ועל מה זה ואז גם הם נשארו בבית מדרשו של אונקלוס.ועל פי דברי הגמרא הזאת אפשר להבין יסודות גדולים וזמנים רבים בחיים, לפעמים ישנם זמנים אשר אנשים מחליטים דברים מסויימים וזו דעתם וכך נוח וטוב להם אך כאשר מגיעים ומתקרבים לאמת האמת מנצחת כל דבר אחר והאור דוחה הרבה מן החושך."אמת מארץ תצמח", אך הפחד והסכנה שלא יתנו לאמת את הזמן לאמר את שלה. אך ככל שעוברים הימים והאור מאיר האמת מובנת וכל מי שמתקרב לאמת נהיה חלק מן האמת ומאמין באמת משום שאמת יש אחת ואין באמת מציאות של כמעת אמת, רק צריך להבין ולשמוע ולראות את האמת.וזה מה שפחד אברהם אבינו, אברהם ידע שהוא נמצא בזמן של נסיונות קשים ביותר, נסיון של אור כשדים, נסיון של לך לך מארצך, נסיון בתוך נסיון ועל זה אמרו חז"ל: עשית לעבדך נס להתנוסס, ניסיון בתוך ניסיון. וידע, אם בני הארץ יחשבו ששרה אשתו יהרגו אותו ברגע, משום שזה מטרתם וזה הדבר שנוח וטוב להם ברגע זה. מה עם חיי האדם, מה עם שפיכות דמים, הם לא יחשבו על זה, רק מהר מהר להשיג את מטרתם לספק את הנאתם.לכן אברהם אבינו מבקש משרה: "אמרי נא אחותי את" ברגע שאת אחותי לא יעשו לי רע ויתנו עוד זמן ובזמן הזה אשר יהיה לי ולא יהרגו אותי ברגע לספק את רצונותם, "ייטב לי", אני אחייה ובכוח הרגעים האלו אני אסביר להם ובחכמה ובתבונה ובסיעתא דישמיא לא ישפכו את דמי"ויתנו לי מתנות", איזה מתנות היה צריך אברהם אבינו, הרי כסף וזהב לא חסר לו אברהם אבינו היה אחד מעשירי עולם?.אלא המתנות החשובות של אברהם היו לקרב נשמות לאבינו שבשמים שאלו המתנות הגדולות והחשובות ביותר. ואז "וחייתה נפשי בגללך", אלו החיים האמיתיים, לעזור ליהודי להשתדל בכל כוח על כל יהודי ויהודי באשר הוא.וקוי ה' יחליפו כח, בשמחה, באמונה, באהבה להקב"ה.ברוך ה' יש בליבנו שמחה גדולה ואהבה גדולה ובטחון ולא הרגשנו בנפשנו שנים רבות השמחה שאנו מרגישים בימים אלו, קרבה עצומה להקב"ה, כוחות כימי קדם לגדל ולחזק את קהילת קדש שובה ישראל,בע"ה יקויים בקהילתנו הקדושה ופרצתה ימה וקדמה צפונה ונגבה, כי ה' דיבר טוב על ישראל.שבת שלום ובשורות טובות.

לא לדאוג!

אם הדאגה והפחד היו פותרים אף בעיה אחת בחיים, היינו צריכים כל היום לדאוג ולפחד בכדי שיפתרו הבעיות, אך דאגה ופחד לא פותרים שום בעיה, ההיפך הם רק מתישים כוחו של האדם, שוברים את רוחו ומערערים את יכולותיו, ומביאים את האדם, לשבר נפשי אשר מי ישורנו.

לכן, חובה גמורה על כל יהודי ויהודי, לשים את כל פחדיו דאגותיו בפינה מסויימת ולא לערבב אותם עם כל חייו, ללמוד מיעקב אבינו עם כל הפחד הגדול שהיה לו על בניו, שלא יתקלקלו ממשפחת לבן הרמאי, סכנות החיים אשר עבר בתור רועה צאן ולכל מה שמנינו לעיל, עומד איתן, שקול, יציב בדעתו וכל עניין במקומו ולא מערבב את הדברים ונופל ברוחו.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים והצדיקים!

יום טוב ושפע גדול לכל עם ישראל!

1. הדרך להצלחה ותוצאות - על ידי עמל והשקעה!
   
   בנים קדושים וצדיקים לא נולדים ונוצרים ונבנים, בלי השקעה, בלי עמל, בלי תפילה, ובלי חינוך, יעקב אבינו השקיע את כל כוחותיו שיצא ממנו לוי שהם משפחת הכהונה, יהודה שהוא משפחת המלוכה, יששכר שהוא סמל התורה, יוסף שהוא סמל קדושת הברית, דברים אלו נבנו על ידי עמל עצום של אבא קדוש, יעקב אבינו ואמהות קדושות, אשר מסרו את נפשם על חינוך שבטי י-ה עדות לישראל, יעקב הוא שורש של עם ישראל, עם ישראל נקרא ישראל על שם יעקב שהמלאך אמר לו "לא יקרא שמך יעקב אלא ישראל".
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   
   לכל החברים היקרים!
   יום טוב ומבורך לכל עם ישראל!

הרב פינטו - פרשת נח

פרשת נח

 

"ויאמר אלוקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיטם את הארץ" (בראשית ו, יג),

 

התבוננות בפרשתנו תעורר בלבנו תמיהה גדולה: מדוע העניש הקב"ה את אותו הדור בעונש כה נורא, שכל היקום כולו נמחה מעל פני האדמה, ולא נותר שריד וזכר מהאדם, עד כדי כך שאפילו ג' טפחים שהמחרישה יורדת ומעמיקה באדמה גם כן נמחו כדי למחות כל זכר ופעולה שאותו הדור עשו באדמה על די חרישתה? והלא הקב"ה  הוא "בעל הרחמים", והפסוק מעיד (תהלים קמה, ט): "ורחמיו על כל מעשיו", ומדוע נפרע באופן קשה כל כך מדור המבול?

 

להבנת הדברים, נעתיק את מבטנו לתחום הרפואה:

 

יש בעולם שני סוגי מחלות: הסוג האחד - מחלות שלמרות שהן קשות ומסוכנות, הרי הן ניתנות לריפוי, משום שהמחלה אינה מושרשת בתוך האדם, אלא תקפה אותו מבחוץ, אך יש גם סוג שני - מחלות חשוכות מרפא, שאין להם ריפוי בדרך הטבע, וזאת משום שהמחלה השתרשה באדם עד כדי כך שלא ניתן לנקותה, מן הגוף, ואם לא די בכך, הרי שמחלות מסוג זה הן מדבקות, כל מי שיבוא בקרבת  החולה יידבק ממחלתו, ומשום כך אחרי שהחולה מת, שורפים את כל חפציו וכל  דבר שבא עמו במגע, כיון שלא ניתן לנקותם ולהסיר מהם את רושם המחלה שדבקה בו.

 

וכמו בחולאי הגוף - כך גם בתחלואי הנפש: פעמים אדם עובר על מצוות ה', אבל בכך לא נהפך עדיין "חוטא" בעצם מהותו, החטא הוא עדיין דבר חיצוני שנכשל בו בזמן מסויים אך לא חדר לקרבו ולא הפך חלק בלתי נפרד ממנו ומאישיותו, אך לעומת זאת יש חוטאים שהרבו לחטוא ולפשוע, עד שהחטא נהפך להיות חלק ממהותם והחטא הוא בנפשם, עד שאין להם תקנה ורפואה, וכדברי הנביא (יחזקאל יח, ד): "הנפש החוטאת היא תמות", דהיינו, כאשר החטא כה מושרש באדם עד שהופך הוא לחלק מנפשו - במצב כזה קשה לשוב לפני ה', חטא כזה מתכפר רק במיתת אותו אדם שהחטא הפך להיות חלק בלתי נפרד ממנו!

 

עתה נשוב לדור המבול, אלו לא היו סתם חוטאים, היתה כאן מהות חדשה שהעולם לא הכיר עד אז, בני הדור ההוא הגיעו להשחתה נוראה כזו של דרכם, עד שכל בשר שיחת וקלקל את דרכו, ואם לא די בכך, הרי החטא הלך והעמיק עד שגם האדמה נשחתה, היקום כולו היה ספוג אוירת חטא, וכן העניש הקב"ה גם את כל היקום, כיון שמחיקת העולם לא הייתה רק עונש לבני האדם שחטאו, אלא גם הזדמנות חדשה לעולם, שבזכות המבול נטהר מן הרעל הרוחני שאפף אותו, ומעתה שוב היתה לו זכות קיום.

 

והרי זה מעין  מה שמצאנו בדיני הכשר כלים (שולחן ערוך אורח חיים תנא, א) שכלי חרס אין לו תקנה אלא שבירה, ואינו יוצא מידי דופיו לעולם , משום שלא ניתן להוציא את האיסור הבלוע בכלי חרס לעולם, ועל כן אין ברירה אחרת אלא לשוברו כדי שלא יבואו בו שנית לידי תקלה, וכך היה העולם בדור ההוא, שבני האדם חטאו והרשיעו עד שהחטא נהפך למחלה מדבקת שאין לה מזור, וכורח המציאות היה להחריב את העולם עד היסוד ולטהרו מאוירת החטא והטומאה, כדי שנח ובניו הצדיקים יצליחו ליישב את העולם מתחילה על אדני היראה והאמונה בה'.

 

לאורו של רעיון נפלא זה נבין היטב את מאמר חז"ל (סנהדרין קט,) שאסור ללכת תחת אויר המגדל שבנו אנשי דור הפלגה, כמובא בגמרא שהקב"ה שרף שליש מהמגדל ושליש ממנו נבלע באדמה והשליש שנשאר הוא כדי שילמדו תועים בינה ויבינו את נפלאות ה', אך למרות זאת אסור ללכת תחת אותו מגדל, כיון שהאויר שבו משכח את הלימוד.

 

מדוע?

 

לדברינו, הדבר ברור ונפלא: מכיון שבאותו המקום השקיעו בני דור הפלגה את כל כוחם מרצם ומחשבתם לבניית מגדל שיהיה סמל לכפירה בה' ולפריקת עולו, כמו שאמרו "נעשה לנו שם", וכיון שהשקיעו את כל אונם והונם בבניה זו ושנים רבות ישבו ועסקו בכל ליבם במלאכה זו, חדרה רוח הכפירה והטומאה והשתרשה לה במגדל, עד שאפילו האוויר באותו מגדל נשאר מורעל ומקולקל, ומי שעובר תחתיו נדבק ונמשך אחריו, ומשום כך הוא גורם לשכחת הלימוד של העובר שם!  

rabbi pinto =פרשת בראשית הרב פינטו

פרשת בראשית!

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"

בראשית - יש להסיר את הגאווה מהלב!

רעיון מוסרי נפלא טמון בפסוק הפותח את תורתנו הקדושה.

וכך יתבאר הפסוק: "בראשית ברא אלוקים" - בתחילה מתפתחים באדם רגשי גאוה, ומנין באה לו מחשבת הגאווה? מתוך "את השמים" - עקב המחשבה שהעפיל למדרגות גבוהות וראשו מגיע השמימה, אולם "ואת הארץ" - ראוי לו שיזכור את הארץ, אשר ממנה הוא בא ואליה הוא הולך, וכאשר ישים זאת על ליבו - לא יתגאה עוד.

ולא בכדי פותחת התורה ברמז אודות גנות מידת הגאווה, שכן היא שורש המידות הרעות, והלא למדונו חז"ל (ויקרא רבה ט, ג): "דרך ארץ קדמה לתורה".

(תורת יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

לכל החברים היקרים שיהיה שבת שלום ומבורך ובשורות טובות לכל עם ישראל!

rabbi pinto - if you come to my house I will come to your house

Old Hillel used to say (Gemara, Masechet Sukka, 53): Hashem says: if you come to my house I will come to your house, and if you do not come to my house I will not come to your house. Therefore, during the time of Beth Hamikdash, each person who wished to be merited with the blessing of Hashem; that Hashem will visit his home and endow His blessing, used to walk for the holiday to Beth Hamikdash, and thus, Hashem came to his home throughout the year and reflected abundance and great blessing upon him. Unfortunately, due to our numerous sins, the Beth Mikdash was destroyed. Yet, “a stone will scream from its wall”, and sages said that Hashem took from the stones of Beth Hamikdash and scattered them around the world, and in each place a stone fell, a synagogue or Beth Midrash is built.

One shall know that on the evening of this holy festival, each time a man enters a synagogue, a Beth Midrash, a Torah class, Hashem says: if you come to my house, I will come to your house, and thus, the man drags plenty of abundance into his home and family.

It is now the end of the dreadful and special days; the holy holidays have passed and this sanctified festival is the one left, when we are obligated to rejoice a truthful joy and pour out our hearts before the Creator of the world; “Pour out your heart like water in the presence of Hashem”. We have to request mercy and pardon from our holy Torah and rejoice with it an ingenuous joy. Moreover, we ought to take upon ourselves to be, all of us, in this coming year, from “Bereshit” until “Vezot Habracha” part of the holy Torah, and to move away with all force from disputes, which yields no benefit and which leaves many death on it way. Often, the dispute is dressed up as if it is for the sake of heaven, however, one shall know that it bears a big danger.

It can be commented: the verse: “cast your bread upon the waters, for after many days you will find it”. The bread is a sign for the holy Torah, as it is written: “Come and partake of my food”. Water implies on a dispute, as sages say: when the world was created Hashem separated the upper water, which is the sky, and the lower water (on earth), and it leaded to a dispute. Therefore, on the second day Hashem did not blessed “it was good”, as that day had a dispute. It shall be understood: if you recognize a time or a situation which entails a dispute over the Torah, you shall cast your breads; move away from this group. Even though they apparently hold the Torah in their hands, and it is your bread, you better send it upon the water, towards the sign of dispute. Meaning, you shall not be part of this group. You should not feel sorry for missing this studying, for after many days you will find it, with no disputes or hatred, but untainted and pure, and clear.

We ought to try with all might to adhere to the Torah and we shall know that Hashem and Israel and the Torah are one. We shall try to take upon ourselves on this holy festival, that in every Beth Midrash of shuva Israel, and each individual who tries to follow the way which we wish to impose, shall read every morning at the end of his prayer the “Tikun hanefesh” with precision and loudly, and with the right of this elevated Mitzvah may we get to fix our soul.

We shall request from our holy Torah to rise before Hashem and advocate for the sake of the entire congregation of Shuva Israel. These holy days, are days of Hashem’s love for the people of Israel. It was commented about this verse from “Song of Songs”: “If only, despite my wrongs, You could comfort me as Yosef did, like a brother nurtured at my mother’s  breasts, if in the streets I found Your prophets I would kiss You and embrace You through them, nor could anyone despise me for it”. Sages explained: there are two sorts of love; love between a man and his wife, and love between brothers. Love between a man and his wife is a hidden love; it is not obvious, whereas love between brothers is open and revealed; when a person meets his brother in the street he could kiss him for he loves him. We request from Hashem that our love to Hashem, as well as His love for us will be like the love between brothers, and more, that it will not merely be the love to an older brother, but it should resemble the love for a young brother who still nurses from his mother’s breasts. When you meet him at the street you kiss him at the streets too “if in the streets I found Your prophets I would kiss You”. May the power of love we have these days for Hashem yields to the reflection of vast abundance from all the worlds.

When we observe this sanctified holiday, we find that it does not impose a specific Mitzvah except of rejoicing. The holiday of Sukkot has “Etrog”, “Lulav”, Sukka etc etc. but this holiday has no special Mitzvah, and why? It can be explained that the seven days of the holiday are parallel to a person’s life, which are seventy in number. Each day stands against ten years in the man’s life, and the second holiday, which is “Shmini Atzeret” stands against a world which is whole good; the heavenly world. Therefore, it is said about the heavenly world: the dead ones are free and the righteous ones wear crowns to their heads”. And on this holiday, there is no special Mitzvah, as sages say: “the dead ones are free”; meaning that they are free from all Mitzvoth and the entire work of this holiday is the work of joy.

We request from all our loved and cherished brothers and fellows on this holy day to plea to Hashem for the sake of us and our home and the holy Yeshiva; that we get to sanctify the Name of Hashem and this verse will be implemented in us: “Blessed is the one who sanctifies His Name in public”, “a year and its curses will be over and a new year with its blessings will start”; a year of light; a year of success; a year of redemption; a year of livelihood; a year of repentance. May we get this year to comprehend the hidden secrets, and we know that all the great miracles in these generations; from Esther and Mordechai, are seemingly the way of nature.

May we get to see within this month of Tishrei: And the Jewish people had light and joy and delight and honor.

Happy holiday and good news; salvation and redemption real soon.

rabbi pinto - להפוך רע לטוב

rabbi pinto,הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

rabbi pinto- new year

BS”D

To my brethren and fellows; ”Hashem! About them (You said), They shall live”.

It is now the beginning of the winter time; a start of a new year rabbi pinto rabbi pinto; a fresh period. We have passed the holy holidays, we sensed a feeling of spiritual elevation, and a great strengthening, and this is the time now to pay off our commitments from the dreadful days; the days of forgiveness and atonement. We must fulfill all of our pledges and obligations and we must be very caution from the complacence and from the pride.

For many years, we had a strong problem: on the day of Yom Kippur, after forty days of strong devotedness to Hashem, and heart breaking, as this holy day ends, we recite on Maariv: “forgive us Hashem, for we have sinned, etc.” it ought to be questioned|: after forty days of forgiveness, and especially after the powerful day, Yom Kippur, why are we requesting Hashem to pardon us again? The very essence of Yom Kippur is to atone and forgive us, and surely, after all the supplemental prayers and pleas, we are pardoned. Why then we recite again “forgive us Hashem, for we have sinned”?!

This could be explained: after the holy day, the most elevated day of the year, when we pass such a day, a sense of pride penetrates our heart, and that leads one to lose supreme values which he has attained during the sanctified day. Consequently, just a moment after the holy day is over, we need again to request from Hashem: “forgive us, for we have sinned”. At the start of the winter days the human soul exists in an uneasy time and state. After an elevated period; holy days; days with strong enlightenment, we now enter the routine days; the upper light are diminished and it is the time to implement what we have took upon ourselves and pay off our commitments. The day time is short while the dark is longer, and people tend to fall into despair, which later might lead to sadness, disputes and pride.

A man shall protect himself and be careful during this time, and should encourage his soul, because one who enters these days in the wrong way, might find that he loses another year. He might enter a whirlpool of days, weeks and months, and eventually even years, when he assumes that everybody else is indecent and is to be blamed and only him- he is the poor and honest, however he is left with nothing and he bears a strong bitterness and despair. Therefore, we ought to make sure that we start these days wisely and with intelligence.

We must guard ourselves and move away from disputes; even though we are very often sure of our justice. Moreover, we shall be caution from the disputes which seem to be for the sake of heaven. Many times, the Yetzer Harah dwells specifically in there and hides inside them. For instance, the first human dispute from the time the world was created caused the first murder. This was the disagreement between Cain and Abel, about the place to build Beth Hamikdash. Sages say: Cain said: it will be built within my region, as I am the firstborn, Abel said: it will be built on my share. This dispute, apparently for the sake of heaven, leaded Cain to kill Abel.

The Gemara says: at the end of the days the truth will be absent. It further mentions: the truth will be in the form of flocks. Apparently, this is hard to comprehend; it seems like a positive prophecy that there will be many herds of the truth, so what is the reason for the sorrow about losing the truth? However, this could be explained: at the end of the days, there will be a repeating phenomenon; in each place there will be a group which will appear and claim that they are the only ones who represent the truthful truth; after some time, some individuals will separate from this group and establish another group, another flock, which will assert: we are the truth while the others are not. And on the same way there will rise another group, from which another herd will rise. And thus, the truth will separate into herds and flocks and it will be cut and sliced endlessly.

A person shall try will all his might to move away from the dispute, and that is the secret of every success and blessing.

Sages said: “It is Who makes your borders peaceful, and with the cream of the wheat He sates you”; only when there is peace, people are merited with livelihood, wheat and a truthful satiation.

Many years ago, we heard a story which bears a strong moral as of how to behave in life: two brothers used to live next to each other and there was a good affection and harmony between them. After many days though, the Yetzer Harah penetrated into their relationship and the brotherhood and friendship started to fade; it deteriorated into a strong hatred, when one did not even say hello to the other. One day, the older brother came to his home and found that his brother built a deep tunnel between the houses and filled it with water, so that each of whom would not be able to cross to the house of his brother. The older brother became very angry and he called a carpenter from the adjacent city and requested: please build for me a very very tall wooden fence, so that I will not see even the roofing tile of his house. The carpenter, who was a G-d fearing man, realized the situation, he said to the man: I understood your words, just show me where the storage with the woods is. The older brother showed him the storage and went for his arrangements in the adjacent city. In the evening, as he came back, expecting to see the wooden fortified tall wall, he noticed that instead of a fortified fence, the carpenter built for him a strong wooden bridge between his house and the house of his brother, and the tunnel and the water were no longer a divider between them. The older brother was looking and he saw his younger brother standing at the other side of the bridge, with tears, and with his head bent to the ground. The younger brother came near his brother and said to him crying: there will never be any border or a wall between us; I feel ashamed from you; I had built a fence and you built a bridge. The carpenter finished his work and was about to leave, however the older brother said to him: do not leave; I have many more jobs to give you. The carpenter replied: I have more works of this sort to do

May Hashem send His blessing and peace and love and harmony and may we get to see the salvation and mercy and vast success.

raabi pinto- new

rabbi pinto כח המסירות נפש - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

rabbi pinto-הרב פינטו יסורים שבאים על האדם

לאחי ורעי, ה' עליהם יחיו.

צריכים לדעת שהקב"ה ברא את האדם שהוא בחיר הבריאה והתביעה מהאדם היא להיות מוכשר ומוצלח בכל מקום ובכל זמן אשר הוא עומד ונמצא.

ואין לאדם שום זכות לטעון ולומר: זה היה יותר מכוחותי, משום שהקב"ה נתן לנו כוחות לעמוד בכל נסיון ובכל התמודדות אשר החיים מביאים לפנינו.

ואמרו חז"ל: "הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות

רצון אביך שבשמים".

וקשה, איך מבקשים מאדם להיות כמו אריה, כמו נמר, כמו נשר וכו', הרי האדם הוא בשר ודם, ילוד אשה?.

אלא אמרו חז"ל: בבריאת העולם הקב"ה ברא את האדם אחרון וכל הבריאה נתנו לאדם הראשון כח וחלק מן המידה המובחרת שלהם. האריה נתן מכוחו לאדם. הנמר וכו'. ולכן התביעה על האדם להיות המובחר שבכולם משום שכוחו בא מכולם יחד.

וידוע המדרש, כשסיים דוד המלך לכתוב את ספר התהילים זחה דעתו עליו ועמד ואמר: רבונו של עולם מי עוד עשה בעולם מה שעשיתי, כתב את ספר התהילים מהלל ומשבח אותך כמוני. עמד הצפרדע ואמר: דוד דוד אל תזוח דעתך עליך אני כל יום מרבה בשירה וזמרה להקב"ה ויותר משלושת אלפים משלים אומרת בכל יום, מיד התבייש דוד המלך בהתנהגותו ושתק.

והנה קשה, מהיכן הייתה לצפרדע כח או זכות לעמוד כנגד דוד המלך ולהוכיחו, מי יכול לעמוד בפני דוד מלך ישראל?. וגם זה שדוד מקבל את התוכחה, קשה מה הכח של הצפרדע כך להוכיח את דוד המלך?.

אלא אפשר לבאר על פי דברנו, הצפרדע נתן בבריאת העולם לאדם הראשון כמה כוחות:

א', כח השירה והזימרה וההודיה להקב"ה, ב', כח המסירות נפש. ונבאר הדברים: כשדוד המלך זחה דעתו עליו, הצפרדע הוכיחה אותו: דוד מהיכן שורש כוחך, ממני, אני תרמתי מכוחי בבריאת העולם את כח ההודיה לה' וזה שזחה דעתך השורש לא ממך ואין אתה רשאי לזחיחות הדעת הזאת ולכן דוד המלך קיבל את התוכחה של הצפרדע.

וכך יובן עוד גמרא קשה ותמוהה: אמרו חז"ל; כשהוציאו את רבי עקיבא למיתה היו הרומאים סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה רבי עקיבא בנחת קורא קריאת שמע, אמרו לו תלמידיו: רבי עד כאן, כך נראה אותך מת אמר להם כל חיי חיכיתי לרגע הזה. וקשה, מה היה ההתפעלות של תלמידי רבי עקיבא כל כך מרבם רבי עקיבא, כמה צדיקים וקדושים מסרו נפש ומוסרים נפש יום יום על האמונה בהקב"ה וכמה בכל יום נותנים את פרנסתם ואת כל חייהם על עבודת ה', אם כן מה ההתפעלות במעשיו של רבי עקיבא?.

אלא ישנה גמרא תמוהה ביותר: מחלוקת רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה איך הייתה מכת צפרדע, רבי עקיבא אמר צפרדע גדולה עלתה מן היאור והמצרים הכו אותה וכל צפרדע שהכו יצאו עוד צפרדעים, שמע זה רבי אלעזר בן עזריה ואמר לו: עקיבא מה לך ולדברי אגדה לך ולמד נגעים ואוהלות, לא כך היה אלא צפרדע הייתה ועלתה מן היאור שרקה ובאו הרבה צפרדעים.

והנה גמרא זאת תמוהה ביותר, מדוע רבי אלעזר בן עזריה כך מדבר קשה לרבי עקיבא ודורש ממנו לא לומר ענייני אגדה וללכת ללמוד וללמד נגעים ואוהלות ?.

אלא כח המסירות נפש הנמצא באדם קיבלנו אותו מן הצפרדע, כשם שכוח השירה והזימרה להקב"ה בא מן הצפרדע וזה תרומתו לאדם הראשון. ואם כך, אם המסירות נפש בארץ מצרים של הצפרדעים כדברי רבי עקיבא שהוא מצפרדעים שנוצרו בדרך נס ולא טבע, צפרדעים שיצאו מצפרדע אחת גדולה, אם כן אין לאדם כח של מסירות נפש מהצפרדע ומידה זו של מסירות נפש לא באה משום חיה או בריאה וזה דבר שהאדם בכוחות עצמו צריך להתמודד למסור את נפשו.

ולכן תלמידי רבי עקיבא, שידעו את שיטתו של רבי עקיבא שמסירות נפש לא ניתנה לנו בבריאת העולם וזה התמודדות של האדם עם עצמו, שאלו את רבם: רבנו עד כאן?, מהיכן הכוחות שלך לעמוד במסירות נפש הזאת, אמר להם רבי עקיבא: כל חיי חיכיתי ועבדתי על עצמי להגיע לרגע זה ולעמוד בו.

ויובן מדוע רבי אלעזר בן עזריה עצר את רבי עקיבא ואמר לו: לא כדבריך, הצפרדעים הם היו צפרדעים טבעיים ולא על ידי ניסים שנבראו לעולם. וכך יש לכל אדם חרות וטמון בו כח של מסירות נפש גדולה ביותר.

וצריך לדעת, כשקוראים בתורה את בריאת העולם מעוררים בנפשנו ובגופנו את אותם כוחות הטמונים האדם ולכן יש זכות גדולה ביותר לומר פרקי שירה, בכל יום מעוררים את הכוחות הטמונים בנו.

ובע"ה הקב"ה יאיר אור ממרום ונעלה ונתעלה ואת כל הכוחות הטמונים בנו נעשה בהם רצון בוראנו.

ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש